בג"ץ 4035-24 בג"ץ 4035-24

השופטת ר' רונן:

1.בעתירה שלפנינו מבקש העותר – אשר איננו מיוצג – כי נורה לשירות בתי הסוהר לספק לו טיפול רפואי-תרופתי בעת שהייתו באגף המעבר הארצי שבבית סוהר איילון (להלן: אגף המעבר). ככל שניתן להבין מהעתירה, העותר טוען כי בעת ששהה בהזדמנויות שונות באגף המעבר לא ניתן לו הטיפול התרופתי הדרוש לו, וזאת לטענתו בשל "'סכסוכי כוח' בין יחידת האם לאגף מעבר איילון". עוד מציין העותר כי הוא הגיש עתירת אסיר בעניין אך זו נמחקה ביום 17.4.2024, משנקבע כי מדובר בעתירה המתייחסת לאירועי עבר ואינה מתאימה להתברר כעתירת אסיר אלא כתלונה (עת"א 32205-04-24).

2.דין העתירה להידחות על הסף. האכסניה המתאימה להעלאת טענותיו של העותר היא במסגרת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר) – וכך אכן פעל העותר. בעתירה שלפנינו למעשה מלין העותר על פסק הדין שניתן בעתירת האסיר שהגיש. אלא שבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות המוסמכות (ראו: בג"ץ 9124/18 זקארנה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (27.12.2018); בג"ץ 1258/06 יזבק נ' נציב בתי הסוהר, פסקה 3 (27.2.2006)). ככל שבפיו של העותר השגות על פסק הדין שניתן בעתירת האסיר, הרי שהדרך הנכונה להעלותן היא באמצעות הליך של בקשת רשות ערעור בהתאם לסעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר במועדים שנקבעו לכך בדין, ולא באמצעות עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

3.אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.