בג"ץ 4037/19 מאהר חנא נ. מנהלת התיאום והקישור - מדינת ישראל

עניינה של העתירה בבקשת העותר, עורך דין ישראלי, לאפשר כניסתו מישראל לרצועת עזה לצורך פגישה עם עדים פוטנציאליים במשפט פלילי המתנהל נגד מרשו בבית המשפט המחוזי באר שבע. בקשתו של העותר סורבה, הן בשל כך שאין הוא עומד בקריטריונים המאפשרים כניסת אזרחים ישראלים לרצועת עזה – כניסה שככלל אסורה – הן מטעמים ביטחוניים על רקע מידע ביטחוני רגיש אליו נחשף העותר.

בצד האמור, נעשו הסדרים המאפשרים את פגישת העותר עם העדים הפוטנציאליים במעבר ארז. תותר כניסה לישראל לעדים במקרים המתאימים, וכאשר הדבר אינו מתאפשר, ישמעו העדויות בדרך של היוועדות חזותית.

העותר מלין על הקושי שנגרם להגנת הנאשם, שכן לטעמו האלטרנטיבות שהוצעו לו אינן עונות על צרכיו במידה הדרושה.

שמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בהסכמה במעמד צד אחד בחוות דעת ביטחונית שהוכנה על ידי גורמי הביטחון. לאחר כל אלה, לא מצאנו עילה להתערבותנו. במישור הכללי כניסתו של העותר לרצועת עזה אינה נופלת בחריגים לכלל האוסר כניסה של אזרחים ישראלים לשטח זה, כאשר לכך נוספת ההתנגדות הביטחונית שנסמכת על טעמים ענייניים. הדרך החלופית שהוצעה על ידי המשיבה לפגישה עם עדים, גם אם יש בה קושי מסוים מבחינת העותר, מאזנת בין שיקולי ביטחון המדינה לבין השיקולים הכרוכים בהגנה על נאשם בהליך הפלילי, ולא מצאנו עילה להתערב בתוצאות האיזון.

העתירה נדחית אפוא, אין צו להוצאות.