פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
4040/02
בפני: כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד
השופט א' א' לוי
כבוד
השופט א' גרוניס
העותר: וול
גנאדי
נ
ג ד
המשיבים: 1. בית הדין הארצי
לעבודה, ירושלים
2.
המוסד לביטוח לאומי
עתירה
למתן צו על תנאי
פסק
דין
ביום 24.9.94, עת עבד העותר כמנהל מסעדה, הופיעו במקום שני אנשים (להלן- הלקוחות) וביקשו לרכוש בקבוקי בירה. העותר סירב לשרתם. כרבע שעה לאחר מכן, הופיעו במסעדה שוטרים והודיעו לעותר כי בכוונתם לעוצרו בשל חשד שתקף את הלקוחות. העותר התנגד למעצר, ולטענתו הוכה עקב כך בעוצמה רבה ברגלו. נגד העותר הוגש כתב אישום, במסגרתו הואשם בתקיפת הלקוחות וכן בתקיפת אחד מהשוטרים שביקשו לעוצרו. העותר הודה בעובדות כתב האישום, והוטלה עליו התחייבות כספית להימנע, במשך שנה, מביצוע אותה עבירה.
לימים, הגיש העותר תביעה למשיב 2 להכיר בפגיעה ברגלו כתאונת עבודה. משנדחתה התביעה פנה העותר לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר קיבל את תביעתו. ערעור שהגיש המשיב 2 על פסק הדין התקבל על ידי המשיב 1. בפסק דינו של המשיב 1 נקבע, כי הגורם לפגיעתו של העותר הינו התנגדותו למעצר, וכי אין קשר סיבתי בין גורם זה לבין עבודתו של העותר. לפיכך, אין להכיר בפגיעתו כתאונת עבודה. העתירה שלפנינו מכוונת כנגד פסק דינו של המשיב 1.
הלכה פסוקה היא שאין בית משפט זה נוטה להתערב בפסקי דין הניתנים על ידי בית הדין הארצי לעבודה, אלא אם כן נפלה בהם טעות משפטית מהותית והצדק מחייב התערבות כזו. תנאי להתערבות הוא קיומה של סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית כללית או בעלת השלכה נרחבת (ראו למשל, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673, 693 - 694; בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נא(2) 63, 88 - 89) . העתירה שלפנינו אינה מצביעה על טעות משפטית מהותית כלשהי, ודאי לא כזו בעלת השפעה רחבה. משכך, דינה של העתירה להידחות על הסף.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ד בתמוז
תשס"ב (4.7.02).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח
רשם
בבית