פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4042/13
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט צ' זילברטל
העותר:
חמידאן עלאא
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל
2. עיריית ירושלים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד איליא שאער
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
1.
עניינה של העתירה בהודעה שנשלחה לעותר לפי חוק עזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון), התשל"ח-1978, שבה התבקש לסלק מיכל סולר המצוי בשטחה המוניציפאלי של המשיבה 2 (להלן: עיריית ירושלים ). המיכל נמצא בשטח על דרך חברון בירושלים, שאותו טוען העותר כי הוא חוכר ושם הוא מפעיל מזה 8 שנים את עסקו – תחנת תדלוק זעירה למכירת סולר ועמדת שטיפת מכוניות. העותר טוען כי לעסק ניתן רישיון הפעלה מטעם עיריית בית לחם, כי לא ידע שעליו להסדיר את רישיונו גם בעיריית ירושלים ומעולם לא פנו אליו מהעירייה בבקשה כאמור. הוא סבור כי הניסיון לפנות את עסקו בתואנה של מפגע מכוח חוק עזר עירוני הוא חסר תום-לב ובלתי סביר. העותר מציין כי הוא פנה לבית המשפט לעניינים מקומיים בניסיון למנוע את הפינוי אך נדחה בנימוק של היעדר סמכות עניינית. בעתירתו דכאן מבקש העותר סעדים שונים שעיקרם ביטולה של החלטת סילוק מיכל הסולר ומתן האפשרות להמשיך ולהפעיל את העסק ולהסדיר את רישויו בעירייה.
2.
המשיבים גורסים כי יש לדחות את העתירה על הסף, הן מחמת קיומו של סעד חלופי, הן מחמת אי מיצוי הליכים והיעדר פניה מוקדמת לרשות הרלוונטית. המשיב 1 מוסיף וטוען כי הסעדים העיקריים שהתבקשו במסגרת העתירה אינם נוגעים לו אלא לעיריית ירושלים בלבד, אשר בתחומה המוניציפאלי נמצא עסקו של העותר.
הכרעה
3.
דין העתירה להידחות על הסף. העותר לא מיצה את ההליכים העומדים לרשותו בטרם פנה לבית משפט זה. לעותר עמדה אפשרות לפנות לעיריית ירושלים ולהשיג על ההודעה שנשלחה לו בדבר פינוי מיכל הסולר. כך גם היה על העותר להגיש בקשה לקבלת רישיון עסק, בקשה שככל הנראה טרם הוגשה, ולקבל את עמדת העירייה בעניין בטרם פנה לבית המשפט בטענה כי נמנעה ממנו האפשרות להסדיר את עסקו בהתאם לדיני רישוי עסקים.
4.
זאת ועוד, גם אם היה פונה העותר לעיריית ירושלים וממצה את ההליכים מולה, ועדיין לא היה שבע רצון מהחלטותיה והיה מבקש להשיג עליהן, הרי שהיה עליו לפנות בעניין לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (סעיפים 7, 8(א) לתוספת הראשונה לחוק). מכאן, שעמד לעותר סעד חלופי תחת פנייה לבית המשפט העליון וגם מטעם זה יש לדחות את עתירתו על הסף.
5.
נציין בשולי הדברים כי על פניו צודק המשיב 1, מפקד כוחות צה"ל, כי הסעדים המבוקשים בעתירה מופנים לעיריית ירושלים בלבד ואינם רלוונטיים למשיב 1.
סוף דבר, העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 10.6.2013 מבוטל בזאת.
ניתן היום, י"ח באב התשע"ג (25.7.2013).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט