ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4051/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' זמיר
העותר : ירמיהו חרמוני
נגד
המשיב : היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק - דין
העותר שרת במשטרה משנת 1967 עד אשר פוטר מן השרות בשנת 1980. בשנת 1995 הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לפיצויים בגין הפרה של חוזה העבודה (נה3/676/). בשנת 1997 תיקן העותר את התביעה על ידי הוספת טענה שפיטוריו מן המשטרה בטלים מעיקרא בשל הפרה של חובת השמיעה.
במסגרת כתב ההגנה העלתה המדינה, בין היתר, טענה של התיישנות. העותר ביקש מן היועץ המשפטי לממשלה שיחזור בו מטענה זאת. היועץ המשפטי לממשלה סירב.
העתירה תוקפת את הסירוב של היועץ המשפטי לממשלה לחזור בו מטענת ההתיישנות. העותר טוען כי הסירוב מנוגד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מספר 51.006 מיום 1.4.96, לפיה "נציג היועץ המשפטי לממשלה לא יטען טענת התיישנות בהליכים אזרחיים אלא באישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה". לדעת העותר בנסיבות המקרה אין זה ראוי להעלות טענת התיישנות.
כפי שעולה מן המכתב שנשלח ביום 4.5.98 אל בא-כוח העותר, מטעם היועץ המשפטי לממשלה (נספח ה' לעתירה), ההחלטה להעלות טענת התיישנות אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה "משום ששוכנע כי עקב האיחור הרב בהגשת התביעה נפגעה יכולת המדינה להתגונן".
יוצא איפוא שטענת ההתיישנות הועלתה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. כיוון שלא היתה סטייה מהנחייה זאת, והעתירה אינה מצביעה על פגם משפטי בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שיצדיק התערבות מצד בית משפט זה, אין לנו אלא לדחות את העתירה על הסף.
העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ד בתמוז תשנ"ח
(8.7.98).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98040510.
I01
/שב