פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4063/01 משה אסור נ. המוסד לביטוח לאומי

ניתן ביום

בקצרה

עבודה · הוצאות משפט בהליך לפני בית הדין הארצי לעבודהעתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בדבר הוצאות משפט בסך 300 ש"ח נדחתה על הסף. בית המשפט קבע כי אינו נוהג להתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה ללא טעות משפטית מהותית. נוכח העובדה שהעותר לא היה מיוצג, נמצאה קביעת ההוצאות מסתברת.

העובדות

העותר ניהל מאבק משפטי נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה במחלה בשורש כף ידו כמחלת מקצוע, והמאבק הסתיים בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה המכיר בזכותו. בית הדין פסק לעותר הוצאות בסך 300 ש"ח, והעותר טען כי ההוצאות הריאליות שהוציא גבוהות משמעותית מהסכום שנפסק. העותר לא היה מיוצג בפני בית הדין הארצי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בית המשפט העליון בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה בדבר גובה ההוצאות שנפסקו לעותר?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, כאשר לא נפלה בו טעות משפטית מהותית.

    ״כלל הוא כי בית משפט זה אינו נוהג להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנסיבות שבהן העותר לא היה מיוצג לפני בית הדין הארצי, קביעת גובה ההוצאות מסתברת.

    ״ובהתחשב בכך שהעותר לא היה מיוצג בפני בית הדין הארצי לעבודה, מסתברת הקביעה לעניין גובה ההוצאות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות משפט
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • עתירה
  • התערבות
  • מחלת מקצוע
  • המוסד לביטוח לאומי
  • טעות משפטית מהותית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4063/01

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט א' ריבלין

העותר

:

משה

אסור

נגד

המשיבים

:

1.

המוסד לביטוח לאומי

2.

בית הדין הארצי לעבודה

עתירה

למתן צו על-תנאי

פסק-דין

העתירה מכוונת נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותר טוען כי ניהל במשך שנים מאבק משפטי נגד המוסד לביטוח לאומי, לשם הכרה במחלה בשורש כף ידו כמחלת מקצוע. מאבק זה, כך נטען, בא לקיצו עת ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה פסק דין המכיר בזכותו. דא עקא, שבית הדין פסק לעותר הוצאות משפט בסך של 300 ש"ח בלבד, ועם פסיקה זאת אין העותר נכון להשלים. לטענתו, ההוצאות הריאליות שהוציא בגין ניהול ההליכים עולות באופן משמעותי על הסכום שנפסק לו. על כן עותר הוא כי ההחלטה בעניין החזר ההוצאות המשפטיות תבוטל.

כלל הוא כי בית משפט זה אינו נוהג להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. משלא נפלה בו טעות משפטית מהותית. יתרה מכך, בנסיבות המקרה דנן, ובהתחשב בכך שהעותר לא היה מיוצג בפני בית הדין הארצי לעבודה, מסתברת הקביעה לעניין גובה ההוצאות.

העתירה אינה מגלה, איפוא, עילה להתערבותנו בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, ומשכך, היא נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ו בסיון התשס"א

(17.6.2001).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, כאשר לא נפלה בו טעות משפטית מהותית.
  2. 2בנסיבות שבהן העותר לא היה מיוצג לפני בית הדין הארצי, קביעת גובה ההוצאות מסתברת.