החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4083/97 אורן דניאלה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערת ערערה על החלטת הרשמת שדחתה את בקשתה לפסול אותה מלישב בדין בהליכים שהגישה לבית המשפט העליון לפטור מאגרה. בית המשפט קבע כי אין בחומר שהוגש כדי לבסס חשש למשוא פנים אובייקטיבי, ועיון בהחלטות הרשמת מלמד כי היא פעלה לברר את יכולתה הכלכלית של המערערת. הערעור נדחה.

העובדות

המערערת הגישה מספר הליכים בבית המשפט העליון וביקשה פטור מאגרה בשל מצב כלכלי רעוע. הבקשות נדחו בחלקן והרשמת הורתה בחלק מההליכים על תשלום מחצית האגרה. המערערת טענה כי הרשמת נוהגת בה במשוא פנים ומנצלת את חולשתה, וביקשה את פסילתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על פסילת הרשמת מלישב בדין בשל טענות למשוא פנים בהחלטותיה בעניין פטור מאגרה?

הלכות

  1. 1

    טענות למשוא פנים שלא נתמכו בחומר שבפני אינן מבססות חשש למשוא פנים אובייקטיבי ואינן מצדיקות פסילה.

    ״ואין בערעור, כמו גם בחומר שצורף מכח ההחלטה (והוגש ביום 5.8.97) כדי לבסס ולו חשש קל שבקלים למשוא פנים אוביקטיבי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסלות
  • משוא פנים
  • פטור מאגרה
  • מצב כלכלי רעוע
  • רשמת
  • בית המשפט העליון
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

4083/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער

ת :

אורן דניאלה

נגד

המשיב

ים

:

1.

אליהו סיוון

2. האפוטרופוס הכללי

ערעור

על החלטת כב' הרשמת

השופטת

אורית אפעל-גבאי

מיום

22.6.97

בקשה

לפטור מאגרה

החלטה

ערעור על החלטתה של כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי, בבית המשפט העליון, (מיום 22.6.97) בה נדחתה בקשת המערערת לפסילת בית המשפט מלישב בדין בענינה.

המערערת הגישה שורת הליכים לבית משפט זה (רע"א 3217/95; רע"א 5144/95; בש"א 6080/96; בש"א 6081/96; בג"ץ 1404/97; בג"ץ 1405/97). בהליכים אלה, ביקשה המערערת פטור מתשלום אגרה בשל מצב כלכלי רעוע. בקשות אלה נדחו בחלקן, כאשר בחלק מן ההליכים הורתה הרשמת על תשלום מחצית האגרה.

טענת המערערת, הן בפני והן בפני כבוד הרשמת הינה, כי הרשמת נוהגת עימה במשוא פנים ותוך ניצול חולשתה. לטענתה, מצבה הכלכלי אכן מחייב על פי הדין מתן פטור מאגרה והתנהגות הרשמת כלפיה, לרבות החלטותיה לענין זה, מבססים עילה לפסלותה. המערערת טוענת, כי התרשמותה לאורך הדיונים בפני כב' הרשמת היא, כי "המשחק מכור" וכי אי פטירתה מן האגרה נועד בכדי לשים מכשול בדרכה מלקבל ולזכות בסעדים להם היא זכאית (לטענתה) בהליכים השונים שהגישה לבית משפט זה.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המערערת, נחה דעתי כי דין ערעור זה להידחות. לא מצאתי יסוד לטענותיה של המערערת למשוא פנים מצידה של כב' הרשמת. אכן, וכפי שציינה המערערת בערעורה, "רב הנסתר על הנגלה" ואין בערעור, כמו גם בחומר שצורף מכח ההחלטה (והוגש ביום 5.8.97) כדי לבסס ולו חשש קל שבקלים למשוא פנים אוביקטיבי. אכן, אין זה המקרה בו "המשחק מכור". ההיפך הוא הנכון: עיין בהחלטותיה הקודמות של כב' הרשמת מגלה כי נעשה מאמץ כן ועניני לברר באופן ממצה את יכולתה הכלכלית של המערערת ולאפשר לה, בהתאם לדין ולסדרי הדין, להגיש את ההליכים הנדונים.

לפיכך, דין הערעור להידחות.

ניתנה היום, ז' באב תשנ"ז (10.8.97).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97040830.

A03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (7 תיקים)

הלכות

  1. 1טענות למשוא פנים שלא נתמכו בחומר שבפני אינן מבססות חשש למשוא פנים אובייקטיבי ואינן מצדיקות פסילה.