פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4089-23 בג"ץ 4089-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
ביטחון ושטחים · מעצר מנהלי והארכתועתירה לבג"ץ נגד החלטות על הארכת מעצר מנהלי וערעורים שנדחו בבית המשפט הצבאי לערעורים

העתירה עסקה בהארכה שלישית של מעצר מנהלי של תושב כפר עבוש בשל חשד לפעילות ביטחונית. בית המשפט עיין בחומר החסוי ומצא כי נשקפת סכנה מהעותר. העתירה נדחתה לאור המסוכנות שנקבעה.

העובדות

העותר נעצר בחשד לפגיעה בביטחון האזור והוא הוחזק במעצר מנהלי בהארכות עוקבות של שלושה חודשים. בתי המשפט הצבאיים אישרו את הצווים והמפקד הצבאי קבע כי המסוכנות לא קהתה. בית המשפט בחן את החומר החסוי בהסכמת הצדדים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערבות שיפוטית בצו הארכת מעצר מנהלי שלישי נגד העותר בשל המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון האזור?

הלכות

  1. 1

    לא נמצא פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים ולא ראה בית המשפט מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי בשל המסוכנות הנשקפת מהעותר.

    ״לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מסוכנות
  • חומר חסוי
  • ביטחון האזור
  • המפקד הצבאי
  • ביקורת שיפוטית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק בג"ץ 4089/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 4089/23

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופט י' כשר

העותר:

האשם האשם אחמד בשנאק

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים

3. שירות הביטחון הכללי

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

י"ב בסיון התשפ"ג (1.6.2023)

בשם העותר:

עו"ד אשרף אבו סנינה

בשם המשיבים:

עו"ד יונתן סיטון

פסק-דין

1.העותר יליד 1997, תושב כפר עבוש. ביום 9.9.2022 נעצר העותר וביום 12.9.2022 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לפגיעה בביטחון האזור; וקשירת קשר ותכנון לביצוע פעילות ביטחונית נגד מטרות ישראליות, אולם הכחיש את המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשלושה חודשים החל מיום 14.9.2022 ועד ליום 7.12.2022, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: הצו הראשון). ביום 21.9.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו. בהחלטתו מיום 23.11.2022 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

2.ביום 5.12.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של שלושה חודשים, החל מיום 7.12.2022 ועד ליום 6.3.2023. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו לא קהתה (להלן: הצו השני). ביום 12.12.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 6.3.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, בקובעו כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית.

3.ביום 6.3.2023, לאחר שהשתכנע כי עדיין נשקפת מהעותר מסוכנות, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה של שלושה חודשים נוספים, החל מיום 6.3.2023 ועד ליום 5.6.2023 (להלן: הצו השלישי). ביום 9.3.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השלישי; וביום 16.5.2023, לאחר שקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית, דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

על כך נסבה העתירה דנן.

יצוין כי בשים לב למועד פקיעת צו המעצר הנוכחי, ביום 30.5.2023 המפקד הצבאי הורה על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של שלושה חודשים, החל מיום 5.6.2023 ועד ליום 4.9.2023.

4.עמדת המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השלישי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

5.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר מעורב בפעילות ביטחונית וכי מעצרו נדרש לשם שמירה על ביטחון האזור".

6.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ב בסיון התשפ"ג (1.6.2023).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא נמצא פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים ולא ראה בית המשפט מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי בשל המסוכנות הנשקפת מהעותר.