בג"ץ 4089/98שופרסל בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4089/98

בפני: כבוד השופט א' מצא

העותר ת : שופרסל בע"מ

נגד

המשיבים : 1. בית הדין הארצי לעבודה

2. שושנה ברמן

צו על תנאי

על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית משפט זה, מצווה בית-המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבה מס' 2 והמורה לה להתייצב וליתן טעם:

1.מדוע לא יבוטל פסק הדין של המשיב מס' 1, בדב"ע נז3-296/, מיום 10.5.98, הדוחה את ערעור העותרת וקובע מחד, כי יש מקום לשקול מחדש הלכה קודמת שיצאה מעם בית הדין הארצי, לפיה זיכוי עובד מהרשעה בהליך פלילי שולל מהמעביד את זכותו הדיונית להוכחת העבירה הפלילית במסגרת הגנתו בפני תביעה כספית של העובד המתנהלת בבית הדין לעבודה, ומאידך נמנע מלשקול מחדש הלכה זו בפועל, כפי שהתבקש על-ידי העותרת בערעור שהתברר בפניו, המעורר שאלה זו בדיוק, וזאת בגלל חלוף הזמן מיום קרות הארוע ועד למועד הדיון.

2.מדוע לא יבוטל פסק הדין של המשיב מס' 1 הקובע מחד, כי גניבה מהעותרת במהלך העבודה על-ידי המשיבה מס' 2, הינה עילה לשלילת פיצויי פיטורים או להפחתתם, ומאידך, כי העותרת מנועה מלהוכיח במסגרת הדיון המתנהל בינה לבין המשיבה מס' 2, את ביצוע מעשה הגניבה ממעביד המיוחס למשיבה מס' 2 על-ידי העותרת.

3.מדוע לא יבוטל פסק הדין של המשיב מס' 1 בהיותו נוגד באופן מפורש את הוראת סעיף 42א לפקודת הראיות, הקובעת כי פסק דין מרשיע בפלילים יכול לשמש כראיה במסגרת הליך אזרחי, אך אינה קובעת כי פסק דין מזכה בפלילים הינו בעל ערך ראייתי כלשהו, במסגרת הליך אזרחי.

4.מדוע לא יבוטל פסק הדין של המשיב מס' 1 אשר לא שקל מחדש הלכה ייחודית לבתי הדין לעבודה, הסוטה מדיני הראיות הכלליים, המנוגדת לעקרון מעשה בית דין בהליך אזרחי ולכללי הצדק הטבעי, שכן היא כובלת את המעביד בתוצאותיו של הליך פלילי שנוקטת התביעה הכללית נגד העובדת, כאשר המעביד עצמו לא היה כלל צד לו.

5.מדוע לא יבוטל פסק הדין של המשיב מס' 1, בהיותו מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הוא פוגע במידה העולה על הנדרש בזכותו הקניינית של המעביד בכך שהוא מחייבו לשלם באופן אוטומטי פיצויי פיטורים לעובד שהואשם בגניבה וזוכה, מבלי לאבחן בין סוגי הזיכוי השונים, לרבות זיכוי "אילם" בהליך בו לא נשמעו כלל ראיות במסגרת הדיון הפלילי.

המשיבה מס' 2 תגיש תשובתה, אם רצונה בכך, תוך 45 ימים מיום המצאת כתב זה, לבית-המשפט ולבעלי-הדין ישירות.