החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4111/10 למיה קסאס נ. אלוף פיקוד הדרום

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · תשלום הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לתשלום הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה לתשלום הוצאות לעותרות לאחר שעתירתן נמחקה בעקבות היתר כניסה לרצועת עזה שניתן לעותרת 1. נקבע כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינה אובייקטיבית, שכן המשיבים לא הסבירו את סיבת העיכוב והסתפקו במענה 'בטיפול'. נפסק שכר טרחה בסך 1,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

העותרות פנו למשיבים בבקשה לאפשר לעותרת 1 להיכנס לרצועת עזה לביקור אחותה החולה, וקיבלו תשובה בעל-פה בלבד שהפנייה בטיפול. לאחר הגשת העתירה הותרה הכניסה לרצועה, והעתירה נמחקה לבקשת העותרות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לחייב את המשיבים בתשלום הוצאות העותרות לאחר שהעתירה נמחקה בעקבות הותרת כניסת העותרת לרצועת עזה?
  2. 2.האם הגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינה אובייקטיבית מקום שלא ניתנה לעותרות תשובה מנומקת לפנייתן?

הלכות

  1. 1

    הגשת עתירה הייתה מוצדקת מבחינה אובייקטיבית כאשר המשיבים השיבו לפניות חוזרות רק כי הפנייה 'בטיפול', ללא הסבר לסיבת העיכוב או לוח זמנים.

    ״ככל הנראה, כל שנאמר לעותרות הוא שהבקשה בטיפול, ובמצב דברים זה, בנסיבות המקרה הספציפי, סבורני כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינה אובייקטיבית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר העתירה נמחקה לאחר שנענתה הפנייה, יש להשית על המשיבים הוצאות בשיעור סביר שנקבע בשים לב לנסיבות ולמהירות סיום ההליך.

    ״סכום זה נקבע בשים לב לכלל הנסיבות ולכך שהעתירה באה אל קיצה במהירות ומבלי שהיה צורך בהגשת כתבי טענות נוספים ובקיום דיון״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • שכר טרחה
  • נתייתרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

4111/10 - ו'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

העותרים:

1. למיה קסאס

2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיבים:

1. אלוף פיקוד הדרום

2. שר הבטחון

3. מדינת ישראל

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשה לתשלום הוצאות העותרים בגין עתירה זו שנמחקה לבקשתם ביום 22.6.2010. סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה.

העתירה כפי שהוגשה (ביום 27.5.2010) התמקדה בטענת העותרות כי לא ניתנה להן, במשך למעלה מחודשיים-ימים, תשובה באשר לרצונה של העותרת 1 להיכנס לרצועת עזה כדי לבקר את אחותה הסובלת ממחלה. העותרות ציינו בעתירה כי פנו למשיבים בתזכורות חוזרות ונשנות – בכתב ובטלפון – אך התשובה שקיבלו בעל-פה היא שהפנייה "בטיפול". ביום 4.6.2010 (שמונה ימים לאחר הגשת העתירה) הותרה כניסתה של העותרת 1 לרצועת עזה, ועקב כך נתייתרה העתירה ונמחקה.

סבורני כי בנסיבות העניין, ובהתחשב בנימוקי הבקשה להיכנס לעזה (מחלת האחות), העותרות מיצו הליכים והמתינו די-הצורך בטרם הגישו את העתירה. המשיבים טוענים – ולא שוכנעתי אחרת – כי התשובה לגוף העניין לא הושפעה מהגשת העתירה, אולם נראה כי בזמן-אמת הגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינת העותרות, ואפשר שהייתה נמנעת אילו ניתן לעותרות הסבר לגבי סיבת העיכוב או הבהרה היכן עומד הטיפול בבקשה ומתי צפוי להסתיים. ככל הנראה, כל שנאמר לעותרות הוא שהבקשה "בטיפול", ובמצב דברים זה, בנסיבות המקרה הספציפי, סבורני כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינה אובייקטיבית, וכי משנסתיים ההליך כפי שנסתיים – יש הצדקה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 1,500 ₪. סכום זה נקבע בשים לב לכלל הנסיבות ולכך שהעתירה באה אל קיצה במהירות ומבלי שהיה צורך בהגשת כתבי טענות נוספים ובקיום דיון. הסכום האמור ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ג באלול

תש"ע (2.9.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הגשת עתירה הייתה מוצדקת מבחינה אובייקטיבית כאשר המשיבים השיבו לפניות חוזרות רק כי הפנייה 'בטיפול', ללא הסבר לסיבת העיכוב או לוח זמנים.
  2. 2כאשר העתירה נמחקה לאחר שנענתה הפנייה, יש להשית על המשיבים הוצאות בשיעור סביר שנקבע בשים לב לנסיבות ולמהירות סיום ההליך.