בג"ץ 4113/07 אבו טיור גיהאן נ. שר הפנים

השופט א' גרוניס:

1.

העותרים הם בני זוג המתגוררים בעיר לוד. העותרת 1 הינה אזרחית ותושבת של ישראל. העותר 2 (להלן – העותר ) נושא דרכון ירדני. בשנת 2001 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. לעותר הונפקו מעת לעת היתרי שהייה זמניים, שכללו היתר עבודה. הבקשה לאיחוד משפחות סורבה בשנת 2006, וזאת "נוכח מידע על פעילות פלילית" בה מעורב העותר. בעתירה שבפנינו, שהוגשה ביום 10.5.07, מלינים העותרים על החלטה זו. בעתירה צוין, כי העותר הורשע במקרה אחד (בשנת 2006) בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, וכי נגזרו עליו קנס ומאסר על תנאי.

2.

עם הגשת העתירה ניתן בהסכמת המשיב צו ביניים, אשר אסר על הרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה. ביום 10.3.08 מסר המשיב, כי הבקשה לאיחוד משפחות סורבה הן בשל תיקי חקירה התלויים ועומדים בעניינו של העותר והן הואיל והעותר לא הוכיח כי הוא אזרח ירדן ולא תושב האיזור. המשיב הודיע כי בכוונתו לאפשר לעותר להוכיח את טענתו לאזרחות ירדנית.

3.

ביום 16.7.09 הודיע המשיב, כי ההליכים הפליליים שנפתחו נגד העותר נסגרו, וכי הוחלט לאפשר לעותר לשהות בארץ ולעבוד בה לתקופת מבחן של שנתיים, מחוץ להליך המדורג. נאמר, כי בתום תקופה זו ייבחן עניינו של העותר פעם נוספת, וכי בהעדר מניעה חדשה תאושר הבקשה לאיחוד משפחות. מהודעת המשיב אף עולה כי

בנוסף להרשעה בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי הורשע העותר בשנת 2004 בעבירות של תקיפת בת זוג והיזק בזדון לרכוש. בהחלטתי מיום 30.7.09 התבקשו העותרים לנמק מדוע לא תימחק העתירה נוכח עמדת המשיב. העותרים הודיעו, כי לטעמם אין מקום לתקופת המבחן האמורה, וכי יש לאשר כבר עתה את הבקשה לאיחוד משפחות. יצוין, כי עמדת המשיב היא שניתן לראות בעותר אזרח זר שאינו "תושב האזור" לצורך בקשה לאיחוד משפחות.

3.

משהוחלט כי תותר עתה שהייתו של העותר בארץ, כי יינתן לו לעבוד בה וכי בהעדר מניעה חדשה תאושר בקשת העותרים לאיחוד משפחות, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות. כאמור, העותר הורשע בשני הליכים פליליים שונים, כולל בתקיפת בת זוגו. על רקע זה בהחלט ניתן להצדיק את החלטתו של המשיב שלא לאשר לעת הזו את בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות, אלא להעמיד את העותר במבחן במשך שנתיים. כפי שצוין, היה ובתקופה זו לא תתעורר מניעה חדשה תאושר הבקשה.

4.

העתירה נדחית.