בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4115/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
העותר:
איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל
נ
ג
ד
המשיבים:
1.היועץ המשפטי לממשלה
2. ממשלת ישראל
3.שר הפנים , מר אברהם פורז
4.המכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון
5.פרופ' דוד ינקלבסקי - יו"ר המטה המקצועי הנדסי
6.מכון התקנים הישראלי
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
תאריך הישיבה:
ט' בסיון תשס" ג
(9/6/03)
בשם העותר:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד רון זהבי
בשם משיבים מס' 3-1:
בשם משיבים מס' 5-4:
בשם משיב מס' 6:
עו"ד שרון רוטשנקר
עו"ד דרור גולדשטיין; עו"ד ישי שניידור
עו"ד יורם סמואל; עו"ד רונית אייל
פסק-דין
השופט י' טירקל:
1.ועדת החקירה הממלכתית לענין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, בראשות השופט ורדימוס זילר (להלן – "ועדת החקירה") הגישה דו"ח ביניים ולפי אחת ההמלצות שנכללו בו החליטה הממשלה להקים מטה מקצועי – הנדסי שיוביל פרויקט ארצי לטיפול בסוגיית המבנים שנבנו בשיטת הפל-קל (להלן – "המטה"). עוד קבעה הממשלה את הרכב המטה, ובין היתר, כי יכהן בו מהנדס שימנה שר הפנים בהתייעצות עם ארגוני המהנדסים. לפי המלצתו של העותר, שהוא איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל, מינה שר הפנים את המהנדס מר שמואל רבין (להלן – "מר רבין") להיות חבר במטה.
2.במהלך ישיבתו הראשונה של המטה הודיע מר רבין כי הוא בעל חברת מהנדסים העוסקת באופן פרטי בטיפול וחיזוק תקרות פל-קל. בעקבות דיון שהתנהל במטה בסוגיית ניגוד הענינים שבו עלול להימצא מי מחברי המטה, חיווה היועץ המשפטי שמונה למטה את דעתו כי חבר במטה העוסק במתן שירותים באופן פרטי בכל הנוגע לטיפול וחיזוק תקרות במבנים שנבנו בשיטת הפל-קל, נמצא במצב של ניגוד ענינים המחייב הימנעות מעיסוק פרטי כאמור, למצער עד סיום הכהונה במטה. משניתנה חוות הדעת, וכן ניתנו חוות דעת נוספות, נתבקש המשיב מס' 1 – היועץ המשפטי לממשלה – (להלן – "היועץ המשפטי לממשלה"), לחוות אף הוא את דעתו בסוגיה. בחוות דעת שנתן ביום 5.1.03 נקבע כי מהנדס העוסק באופן פרטי בטיפול וחיזוק תקרות פל-קל אינו יכול לכהן כחבר במטה. לפיכך התפטר מר רבין מכהונתו במטה ובסמוך לאחר מכן מינה משרד הפנים, אף זאת על פי המלצת העותר, את המהנדס ד"ר אורי שקד (להלן – "ד"ר שקד"), לכהן במטה תחתיו. מכאן עתירתו של העותר נגד המשיבים המבקשת, בתמצית, לפסול את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. יצוין כי מר רבין לא צורף כבעל דין בעתירה וכן לא צורף כבעל דין גם ד"ר שקד.
3.בעתירה וכן בטיעוניו לפנינו הִרבה בא כוח העותר בשבחיו של מר רבין וכן הרחיב את הדיבור על החשיבות שבכהונתו במטה. בין היתר טען כי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה – לפיה פעילותו של מר רבין במטה לוקה בניגוד ענינים – נגועה בחוסר סבירות קיצוני, כי נשקלו שיקולים זרים, וכי היועץ המשפטי לממשלה פעל בשרירות לב ותוך הפליה של העותר לעומת המשיבים.
כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. כך נאמר, בין שאר מקומות, כי "בית המשפט אינו שם עצמו כיועץ משפטי לממשלה. אין הוא יועץ משפטי – על. הוא בוחן את חוקיות החלטותיו של היועץ המשפטי – לא את תבונתן" (בג"ץ 935/89 אורי גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מד(2) 485; עוד ראו: בג"ץ 1096/01 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם), תקדין עליון 2001 (1) 1879; בג"ץ 4736/98 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נד(1) 659; בג"ץ 6009/94 יוני ורן שפרן נ' תובע צבאי ראשי , פ"ד מח(5) 573; בג"ץ 5883/93 שאול יהלום נ' המפקח הכללי (לא פורסם), תקדין עליון 94(2) 2102; בג"ץ 372/88 פוקס נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פ"ד מב(3) 154, 155; בג"ץ 223/88 עו"ד יורם שפטל נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מג(4) 356; בג"ץ 292/86 העצני נ' מדינת ישראל , פ"ד מב(4) 406, 411).
חזרנו ועיינו בהשגותיו של בא כוח העותר, וכן בתשובותיהם של המשיבים, ולא מצאנו להשגות אחיזה שבמעשה או בהלכה. כפי שמתברר פיתח מר רבין שיטת עבודה לתיקון תקרות פל-קל אחרי שאירע האסון שבגינו הוקמה ועדת החקירה, שהיא אחת משמונה שיטות שהוצגו לפני ועדת החקירה. במצב דברים זה אין לדחות כבלתי סביר את החשש שאיש מקצוע כגון דא יעמוד בניגוד ענינים ממשי בהקשר זה וכן בהקשרים נוספים (לענין זה ראו: בג"ץ 1100/95 דוד קאסוטו ואח' נ' אהוד אולמרט ואח' , פ"ד מט(3) 691, בעמ' 698-697; בג"ץ 4225/91 גודוביץ נ' ממשלת ישראל , פ"ד מה(5) 781; בג"ץ 589/86 משה שמעון נ' יוסף ונונו, פ"ד מא(2) 617; בג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ"ד לד(2) 566; וכן ראו: בג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת (טרם פורסם), תקדין עליון 2002 (3) 548; בג"ץ 7279/98 חבר הכנסת יוסי שריד נ' ממשלת ישראל , פ"ד נה(1) 740). עוד העלה היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו, בין היתר, את החשש כי המלצות המטה עלולות להעניק יתרון כלכלי לאיש מקצוע כזה, הן במובן של קיבוע שיטות עבודה המשמשות את אותו איש מקצוע והן במובן של הענקת יתרון כלכלי ועסקי צופה פני עתיד ביחס למתחריו, בגין חשיפתו להליכי התכנון ובחינת ההסדר העתידי וקיבועו. כמו כן צוין כי מי שפיתח שיטת עבודה לתיקון תקרות פל-קל עשוי להיות משוכנע בקיבוע השיטה שבה עסק ונטיה זאת עשויה להשפיע לא רק על התוצאה הסופית אליה יגיע המטה אלא גם על היקף ורוחב המחקר והבירור שימצא לנכון לקיים, שהן אחת המטרות הראשונות שלשמן הוקם המטה.
4.אכן, נכונים אנו להניח כי מר רבין הוא מומחה מעולה בתחום התיקון של תקרות פל-קל, אולם אין במומחיות זאת כדי להוציא אותו מגדר תחולת הכלל האוסר על הימצאות במצב שבו מתעורר חשש סביר לניגוד ענינים (ראו: בג"ץ 7279/98 לעיל, בעמ' 763-762). יודגש לענין זה כי פסילתו של מר רבין מלכהן במטה אין בה כדי למנוע אותו מלהשכיל את המטה בתחומי מומחיותו, על ידי מתן חוות דעת כמומחה מן החוץ. בשולי הדברים יוער כי, כאמור לעיל, לא צורפו מר רבין וד"ר שקד כבעלי דין בעתירה. לא מצאנו לנכון להשתית את החלטתנו על טעם דיוני זה, ואף לא על הטעם שמר רבין התפטר מרצונו מכהונתו ובינתיים אף מונה ד"ר שקד תחתיו.
5.משלא נמצאה, אפוא, עילה כלשהי לפסול את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה דין העתירה להידחות וכך אנו עושים.
ניתן היום, ט' בסיון תשס"ג
(9.6.03).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט