ע"פ 4117/97 עאטף עטייה נ. מדינת ישראל

בא-כוח המערער מבקש לשחררו מייצוג המערער בגין מחלוקות, אי הסכמות ואי שיתוף פעולה בינו לבין המערער.

לטענתו, הוא התכוון להגיש את הערעור בשם המערער, והורה למזכירתו לחתום את שם המערער ולהוסיף את הסימן "ב/". אולם המזכירה שגתה, הדפיסה את הודעת הערעור תוך הוספת פרטי עורך הדין כמי שמייצג את המערער, ואף חתמה בשם עורך הדין, לאחר שבזמנו ייפה את כוחה לשרבט את חתימתו כדי למנוע עיכובים בהגשת בקשות בהעדרו.

טענות הסניגור מעוררות תמיהה באשר לחירות שניתנה למזכירה לחתום בשמם של אחרים (המערער עצמו ועורך הדין), חתימה הנחזית להיות חתימה מקורית, בלא ידיעתו הספציפית של מי שבשמו נחתם המסמך.

מכל מקום, הערעור נערך על ידי בא-כח המערער, ויצא את משרדו כשהוא חתום בחתימתו. רק בחלוף שנתיים מצא הסניגור לנכון להעמיד את בית המשפט על הטעות שנפלה.

המערער, בתגובתו לבקשה, מבקש שלא למנות לו עורך דין אחר, כיוון שלימוד התיק יארך זמן רב. הוא אף הביע נכונות להפגש עם סניגורו ולפתור את חילוקי הדיעות הכספיים ביניהם.

הערעור הוגש ביום 4.7.97. המערער נדון בבית המשפט המחוזי לשמונה שנות מאסר, החל מיום 10.11.95. לפיכך, יש לקבוע את הערעור לדיון במועד קרוב, וספק אם ניתן יהיה למנות למערער סניגור אחר.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לשחרור מייצוג.