בג"ץ 4127/04 משה דיין נ. מר שמואל הדר מנהל מחוז עמידר -החברה הלאומית לשיכ

העתירה שלפנינו נועדה למנוע פינוי של העותרים מבית, אשר נקבע בפסק דין חלוט עוד בשנת 1994, כי העותרים פלשו לאותו בית.

הבית שהיה שייך לעמידר, נותר בליבו של שטח שתוכנן לשטח ציבורי פתוח, באזור בו נבנו דירות מגורים שבינתיים הסתיים איכלוסן. במשך שנים נוהל עם העותרים משא ומתן להגיע להסדר של תשלום מוסכם כדי שיפנו את הבית. בהסכם הפשרה האחרון שניתן בשנת 1994 סוכם עם העותרים כי יקבלו סכום של 90,000 דולר; אך העותרים סירבו לקבל את הסכום שנקבע כאמור בפשרה ובפסק דין.

כיום אין עוד מקור ציבורי למימון דיור חלוף ואילו העותרים מצידם לא פנו בבקשה לקבלת דיור ציבורי, אם וככל שהיה להם סיכוי לקבל דיור כזה, על פי הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון. הפתרון המעשי האחרון, שככל הנראה הוצע להם, הינו דיור חלופי של עמידר, אך על פי זכאותם דיור זה היה מחוץ ליהוד וככל הנראה באזור לוד.

מידע זה נמסר לנו מפי באי-כוח המשיבים שהתייצבו היום בפנינו. לאחר שהעותרים דחו את כל ההצעות וההסכמות אליהן הגיעו, אין לנו עוד כל עילה להתערב לביטול הליכי הפינוי. לפיכך העתירה נדחית.

למרות האמור, בשים לב לכך שהעותרים הם אנשים קשיי יום המטופלים על ידי לשכת הרווחה ביהוד, אנו דוחים את מועד הפינוי עד ליום 01.05.2009, כדי לאפשר לעותרים למצוא מקום דיור חלופי בעזרת המוסדות שיוכלו לטפל בעניין, גם אם מדובר בשכירות ובסיוע עמידר. לאחר המועד האמור לא תינתן דחייה נוספת לביצוע פסק הדין הממתין לביצועו שנים רבות. בכפיפות לדחייה האמורה, העתירה נדחית.