החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4130/10 אזניב סמרג'יאן נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה לבג"ץ לפי בקשת העותרים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון פסק הוצאות לטובת העותרים לאחר שהעתירה נמחקה לפי בקשתם, והמשיב הותיר את השאלה לשיקול דעתו. נקבע כי ההוצאות נוגעות להליך שהתנהל בבית המשפט העליון בלבד, ושיקולי הזמן, הקשיים והיעדר מורכבות באו בחשבון. המשיב חויב בהוצאות של 500 ש"ח ושכר טרחה של 4,500 ש"ח, והאגרה הושבה בניכוי סכום קבוע.

העובדות

העתירה נמחקה לפי בקשת העותרים. המשיב הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. העתירה לא הייתה מורכבת, לא הצריכה כתבי טענות מרובים, והסתיימה ללא הכרעה שיפוטית וללא דיון לפני הרכב. העותרים לא הציגו אסמכתאות לשיעור ההוצאות, למעט פירוט אגרה ששולמה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מה שיעור ההוצאות שייפסקו לטובת העותרים לאחר שהעתירה נמחקה לפי בקשתם?
  2. 2.האם יש להביא בחשבון את משך ההליך והקשיים שחוו העותרים בפסיקת ההוצאות?

הלכות

  1. 1

    נקודת המוצא לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה היא כי ההוצאות נוגעות להליך שהתקיים בבית המשפט העליון ולא בערכאות אחרות

    ״נקודת המוצא היא כי ההוצאות שייפסקו נוגעות להליך שהתקיים בבית-משפט זה, ולא בערכאות אחרות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בפסיקת הוצאות יש לשקול את משך הזמן שחלף עד לקבלת הסעד ואת הקשיים שחוו העותרים, מול מורכבות העתירה והיעדר הכרעה שיפוטית

    ״יש להביא בחשבון את טענות העותרים בדבר הזמן הממושך שחלף מאז הגשת העתירה שבכותרת ועד לקבלת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • אגרה
  • שיקול דעת
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

4130/10

לפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

העותרים:

1. אזניב סמרג'יאן

2. סמרג'יאן אבדיס

3. הארוטיון סמרג'יאן

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשת העותרים לפסיקת הוצאות לטובתם לאחר שהעתירה שבכותרת נמחקה לפי בקשתם. המשיב ברוב הגינותו הותיר את הבקשה לשיקול-דעת בית-המשפט, ומכאן שאין מחלוקת ממשית כי בנסיבות המקרה נתקיימו אמות-המידה לפסיקת הוצאות כפי שנקבעו בבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217 (1993).

אשר לשיעור ההוצאות - נקודת המוצא היא כי ההוצאות שייפסקו נוגעות להליך שהתקיים בבית-משפט זה, ולא בערכאות אחרות. בעניין זה, יש להביא בחשבון את טענות העותרים בדבר הזמן הממושך שחלף מאז הגשת העתירה שבכותרת ועד לקבלת הסעד, והקשיים שחוו העותרים עד שזכו לסעד לו עתרו. לצד זאת, ראוי להתחשב בכך שהעתירה לא היתה מורכבת באופן מיוחד ולא הצריכה הגשת כתבי-בית-דין מרובים; וכן ההליך הסתיים ללא צורך בהכרעה שיפוטית וללא דיון לפני הרכב שופטים. עוד ראוי לציין כי העותרים לא הביאו אסמכתאות כלשהן לעניין שיעור ההוצאות שנגרמו להם (למעט פירוט אגרת בית-המשפט ששולמה על-ידי העותרים, ואשר תושב להם ברובה).

באיזון בין מכלול השיקולים האמורים, אני רואה לחייב את המשיב לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ושכר-טרחת באת-כוח העותרים בסך 4,500 ש"ח. כמו כן, האגרה ששולמה בהליך זה תושב לעותרים בניכוי הסכום הקבוע בפריט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

ניתנה היום, י"ג בתמוז תשע"ב (3.7.2012).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 842/93

הלכות

  1. 1נקודת המוצא לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה היא כי ההוצאות נוגעות להליך שהתקיים בבית המשפט העליון ולא בערכאות אחרות
  2. 2בפסיקת הוצאות יש לשקול את משך הזמן שחלף עד לקבלת הסעד ואת הקשיים שחוו העותרים, מול מורכבות העתירה והיעדר הכרעה שיפוטית