בג"ץ 4134/96 קו שרותי רפואה בע"מ נ. מנכ"ל משרד הבריאות

בפני בקשה לחיוב המשיבים בהוצאותיה של העותרת - חברת קר שירותי רפואה בע"מ - בעתירה זו.

לטענת העותרת, זכאית היא להוצאותיה במסגרת העתירה, לאחר שהוברר כי עתירתה צודקת ולאור העובדה כי לבתי החולים הוכנסו במשק הזמן מערכות סריקה של פליטת קרני גמה (להלן: "מצלמות גמא"). בעקבות העתירה וממצאיה, כך נטען, הופסקה פעולת חלק ממצלמות הגמא שפעלו, שלא כדין ואילו פעולת חלק אחר ממצלמות אלה הוכשרה עקב התקנת התקנות, אשר היוו בסיס למחיקתה של עתירה זו.

עוד טוענת העותרת, כי לעניין גובה ההוצאות יש להתחשב בריבוי ההליכים בעתירה ובכך שהמשיבים הציעו בשלב מסויים את ביטולה המוחלט של חובת הפיקוח על רישוי מצלמות הגמא.

המשיבים מותירים את שאלת פסיקת ההוצאות לשיקול דעתי, כפוף להתחשבות במספר גורמים לעניין זה.

המשיבים אינם חולקים למעשה על קיומו של צידוק שבעצם הגשת העתירה, לו טוענת העותרת, ולמעשה מודים הם בקיומו (סעיף 6 לתגובת המשיבים). כיוון שכך, זכאית העותרת להוצאותיה במסגרת העתירה (ראו: בג"ץ 842/93, אל נסאסרה נגד שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217).

בשאלת שיעור ההוצאות יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:

ראשית, העובדה כי העותרת הצביעה על תופעה שהיתה כשלעצמה פסולה וסייעה בכך למשיבים לבצע את תפקידם, בוודאי שאיננה יכולה להיקף לחובתה של העותרת ולזכותם של המשיבים.

שנית, קיומם של ההליכים המתמשכים, עליהם אין למשיבים כל שליטה, גם הם אינם יכולים להוות נימוק שיש לזוקפו לחובת העותרת, שכן לו היו המשיבים פועלים כשורה בעניין נשוא העתירה, לא היה כל צורך בהליכים הארוכים עליהם הם מצביעים.

נוסף על כך, יש להביא בחשבון, כטענת העותרת, את התמשכות ההליכים בעתירה זו; את העובדה כי דיון בעתירה זו גזל זמן יקר מזמנו של בית משפט זה ואת טרחת העותרת בהכנת העתירה ובהכנה לדיונים בבית המשפט. מאחר והצעת המשיבים לבטל כליל את חובת הפיקוח לא קרמה בסופו של דבר עור וגידים ונותרה בגדר עניין תיאורטי, איני סבורה כי יש להתחשב בכוונה זו לעניין פסיקת ההוצאות במסגרת בקשה זו.

בשים לב לכל האמור לעיל, מורה אני כי המשיבים ישלמו לעותרת הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.