פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
415/99
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
העותרים
:
1.
סיעת מר"ץ במועצת עיריית ירושלים
2.
ענת הופמן
3.
הרב נעמה קלמן אזרחי
4.
הרב אהוד בנדל
נגד
המשיבים
:
1.
המועצה הדתית ירושלים
2.
ראש המועצה הדתית ירושלים, הרב יצחק רלב"ג
3.
השר לעיניני דתות, הרב אליהו סויסה
פניית
הרבנות הראשית
החלטה
1.ביום 28.1.99 דחה בית משפט זה (בהרכב הנשיא והשופטים י. זמיר וד. דורנר) את העתירה שהוגשה לו, ועם זאת הוא חייב את המשיב מס' 2, מר יצחק רלב"ג, ראש המועצה הדתית בירושלים, לשלם לעותרים הוצאות בסכום של 30,000.- ש"ח הואיל ו"ברור כי על פי דין לא היתה סיבה למשיב מס' 2 שלא למלא את חובתו".
ביום 1.2.99 נתקבל אצל הנשיא מכתב בחתימת שני הרבנים הראשיים על גבי טופס של הרבנות הראשית לישראל שבו משיגים הכותבים על פסק הדין מהטעמים שפורטו. בפסקה שלפני האחרונה במכתב נקרא הנשיא "לתקן את המעוות".
2.המכתב שנכתב אל הנשיא יכול להתפרש כבקשה לשנות את פסק הדין, או כבקשה לדיון נוסף (ואולי לא נכללה בו בקשה למתן החלטה אופרטיבית). לפיכך ולפי הנוהגים המקובלים שלפיהם נדונה בקשה לדיון נוסף על ידי אחד השופטים שלא ישב בהרכב, העביר הנשיא את המכתב לטיפולי.
3.הנשיא אינו מוסמך לבטל פסקי דין שניתנו על ידי הרכב, ולא ברור מנוסח המכתב אם המכתב הוא בעל משמעות אופרטיבית.
בנסיבות אלו מתבקשת הבהרה של הרבנים הראשיים הנכבדים בדבר משמעות המכתב.
ניתן היום יז בשבט תשנ"ט (3.2.99).
המשנה
לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99004150.
B04