בג"ץ 4188/18 פלוני נ. שלטונות צבא ההגנה לישראל

1.עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיב – צבא ההגנה לישראל – לבדוק את העותרת במדור בריאות הנפש. העותרת ובא כוחה לא התייצבו לדיון. בהקשר זה יוער כי בא כוח העותרת הגיש ארבע בקשות דחייה שונות שנדחו. הטעם שהובא בבקשות הדחייה – קיומו של הליך גישור. לא הוסבר מדוע לא ניתן לדחות את הדיון בהליך הגישור. על אף שניתנה לבא כוח העותרת יותר מהזדמנות אחת להציע תאריכים חלופיים רבים בחודשים פברואר ומרץ, לשם קביעת מועד דיון חדש – לא הוצע אף תאריך בחודש פברואר, ובמחצית הראשונה של חודש מרץ הוצעו שלושה תאריכים בלבד, שלא התאימו ליומנו של בית המשפט.

2.באת כוח המדינה ביקשה לדחות את העתירה ולהטיל על העותרת את הוצאות ההליך, בציינה כי מספר גורמים מטעם צה"ל התייצבו לדיון. היא הוסיפה ותיארה את התקופה הארוכה בה העותרת לא התייצבה לשירות הצבאי. לבסוף, ולאחר הוצאת צו מעצר, התייצבה העותרת והגישה חוות דעת, שלא התקבלה על ידי גורמי הצבא.

באת כוח המדינה הסכימה להצעת בית המשפט, לפיה חרף דחיית העתירה – צה"ל לא ינקוט פעולות יזומות לשם מעצר העותרת מחוץ לבסיס הצבאי, וזאת במשך שבועיים. כן הוסבר כי אם תתייצב העותרת בבסיס – גורמי הרפואה יערכו לה את הבדיקה המתאימה.

סוף דבר, לא מצאנו כל נימוק המצדיק התערבות בפעולות המשיב. העותרת עושה דין עצמי כלפי גורמי הצבא, במשך תקופה ארוכה. על כך יש להצר.

3.אנו מורים על דחיית העתירה, תוך חיוב העותרת בהוצאות המשיב בסך מופחת של 6,000 ש"ח. בנוסף, אנו מציינים את הסכמת המשיב, לפיה המשיב לא ינקוט במשך שבועיים פעולות יזומות לשם מעצרה של העותרת מחוץ לבסיס צבאי.