פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4192/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ח' מלצר
העותרים:
אגודת המים השיתופית בעין חרוד בע"מ
ועוד 12 אח'
נ ג ד
המשיבים:
1. מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
2. מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב
3. שר החקלאות ופיתוח הכפר
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ז בשבט התש"ע
(11.02.10)
בשם העותרים:
עו"ד אייל בר אליעזר ; עו"ד לילך רזניק
בשם המשיבים:
עו"ד פרידלנדר מיכל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
במרכזה של עתירה זו עומד תיקון שנעשה לאחרונה בסעיף 4 לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976. עד לתיקון קבע הסעיף כי " מי שלא צרך למעשה את כמות המים המוקצית לו, לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכותו לקבל בשנים הבאות מים בשיעור כמות המים המוקצית" . בעקבות התיקון השתנה נוסח הסעיף, לאמור: " מי שלא צרך את מלוא כמות המים שהוקצתה לו בשנים שקדמו לשנת ההקצאה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל או לצמצם את ההקצאה לשנת ההקצאה בלבד, ובלבד שלפני עשותו כן, לעניין הקצאה למטרות חקלאות, יביא בחשבון את המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר".
בתגובתם ובטיעונם בפנינו הסבירו המשיבים כי תיקון סעיף 4 הוא אחד ממספר צעדים בהם נאלצו לנקוט נוכח המצב הקשה אליו התדרדר משק המים בישראל, בעטיין של שנים שלא היו ברוכות בגשמים. מטבע הדברים, שיקול של שמירה על משאב המים וחלוקתו באופן שוויוני, הנו ראוי וסביר נוכח התכלית אותה נועד להשיג. עם זאת, ניתן בסעיף המתקן מענה גם לסוגיות פרטניות של חקלאים שיהיה בפיהם הסבר לאי-ניצול כמות המים שהוקצתה להם, והכוונה לאותה הנחייה לפיה חייב מנהל הרשות הממשלתית לתת את דעתו להמלצתו של שר החקלאות.
בנסיבות אלו לא מצאנו כי בידי העותרים עילה להתערבותו של בית משפט זה, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה.
ניתן היום, א' באדר התש"ע (15.02.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט