בג"ץ 4206/99 מחמד זועבי נ. בנק ערבי ישראלי בע"מ

בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור על החלטה של ראש ההוצאה לפועל, לאחר שבית המשפט המחוזי ראה את הבקשה לרשות לערער שהוגשה אליו כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

1.המבקשים הנם החייבים בתיק ההוצאה לפועל בו המשיב הנו הזוכה. לאחר שנערכה למבקשים חקירת יכולת הטיל ראש ההוצאה לפועל עיקול על כלל רכוש החייבים, הכולל דירה, "ברישום בידי החייב ובלשכת רישום המקרקעין". ממצאו היה שהעברת הדירה מהמבקשים לבנק היתה פיקטיבית. נוכח החלטה זו פנה בנם של החייבים לבית משפט השלום בנצרת בתובענה למתן פסק דין הצהרתי וביקש להצהיר על הפרדה רכושית בינו לבין הוריו. ביום 2.2.97 נתן בית משפט השלום פסק דין המצהיר על הפרדה רכושית כאמור. לאחר זאת פנה המשיב בבקשה למתן צו להוצאה ומכירת מעוקלים, לרבות הדירה שנמצאת בשכונת אל-רם 129/9 בנצרת. ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה בנימוק כי לאור פסק הדין שניתן ב- 2.2.97 אין מקום לנקוט הליכים נגד החייבים בשל דירה שאיננה שייכת להם.

2.בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי פסק הדין ההצהרתי מיום 2.2.97 אינו קובע במפורש מהו רכושו של בנם של המשיבים ואינו קובע אם הדירה בשכונת אל-רם 129/9 בנצרת הנה רכושו של הבן ולכן דין החלטת ראש ההוצאה לפועל בה נדחתה הבקשה להוצאת צו למכירת המעוקלים להתבטל. בית המשפט המחוזי קבע כי התיק יוחזר לראש ההוצאה לפועל על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים בעניין סידור חלוף. מכאן הבקשה לרשות לערער שלפני.

3.לאחר שעיינתי בבקשה שהונחה לפני על צרופותיה ובתשובת המשיבים ובשאר החומר שלפני, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. המחלוקת המרכזית בין בעלי הדין נוגעת למעשה לפרשנותו של פסק הדין מיום 2.2.97. עניין פרשנות פסק דין אינו מהווה עילה המצדיקה בירור במסגרת בקשה לרשות לערער בגלגול שלישי. גם לגופו של עניין נראה לי כי צדק בית המשפט המחוזי צדק בהחלטתו בעניין זה. יתר על כן: אם נתונות הזכויות בדירה למבקשים הרי שהמשיב יכול להיפרע מהן את חובו ואם נתונות הזכויות לבנם של המבקשים מה להם כי ילינו על הטלת העיקול ועל הוצאת הצו למכירת המעוקלים מבלי שהבן עצמו נקט ביזמה כדי להגן על זכויותיו?

הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח.