החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4225/21 שוהם שינפלד נ. בית הדין הארצי לעבודה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה בבג"ץבקשה למתן פטור מתשלום אגרה בעתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הבקשה לפטור מאגרה בעתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, משום שהעתירה אינה מגלה עילה להתערבות חריגה. עם זאת, נוכח הקשיים הכלכליים הופחתה האגרה ל-1,000 ש"ח, שתשולם עד 27.6.2021, אחרת ימחק ההליך.

העובדות

העותרת הגישה עתירה לבג"ץ נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה וביקשה פטור מתשלום אגרה בשל קשיים כלכליים. בית המשפט הניח לטובתה כי מצבה הכלכלי מקשה עליה לשלם את האגרה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק פטור מתשלום אגרה לעותרת שהגישה עתירה לבג"ץ על פסק דין של בית הדין לעבודה?
  2. 2.האם ההליך מגלה עילה להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה?

הלכות

  1. 1

    בקשה לפטור מאגרה מחייבת הוכחת חוסר יכולת כלכלית ותשתית ראייתית עדכנית, וכן שכנוע כי ההליך מגלה עילה

    ״בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה נדרש לבסס שני תנאים מצטברים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור נוספת על פסקי בתי הדין לעבודה, והתערבות תיעשה רק במקרים חריגים ובמשורה

    ״בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור נוספת על החלטות ופסקי דין של בתי הדין לעבודה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוסר יכולתו הכלכלית
  • עילה
  • בית המשפט הגבוה לצדק
  • ערכאת ערעור
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • אגרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

4225/21 -

א'

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

העותרת:

שוהם שינפלד

נ ג ד

המשיב:

בית הדין הארצי לעבודה

בקשה למתן פטור מתשלום

אגרה מיום 15.6.2021

החלטה

כידוע, בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; ושנית, עליו לשכנע כי ההליך מגלה עילה (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)).

בענייננו, אף אם אצא מנקודת הנחה כי מצבה הכלכלי של העותרת מקשה עליה לשלם את האגרה, אין להיעתר לבקשה למתן פטור שכן על פני הדברים ההליך אינו מגלה עילה להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק. זאת בהתחשב בהלכה לפיה בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור נוספת על החלטות ופסקי דין של בתי הדין לעבודה, והתערבות בפסיקתן של ערכאות אלה תיעשה רק במקרים חריגים ובמשורה – מקום שנפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, וכאשר שיקולי צדק מחייבים התערבות שיפוטית (ראו: בג"ץ 3812/17 סאיג נ' בית הדין הארצי לעבודה , פיסקה 7 (20.07.2017); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673 (1986)).

אשר על כן, אין מקום להורות על פטור מתשלום אגרה. אולם נוכח הקשיים הכלכליים עליהם הצביעה העותרת, האגרה תופחת ותעמוד על סך של 1,000 ש"ח בלבד. אגרה כאמור תשולם עד ליום 27.6.2021, אחרת יימחק ההליך ללא צורך במתן החלטה נוספת.

ניתנה

היום, ו' בתמוז התשפ"א (16.6.2021).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1בקשה לפטור מאגרה מחייבת הוכחת חוסר יכולת כלכלית ותשתית ראייתית עדכנית, וכן שכנוע כי ההליך מגלה עילה
  2. 2בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור נוספת על פסקי בתי הדין לעבודה, והתערבות תיעשה רק במקרים חריגים ובמשורה