בג"ץ 4236/96 יהושוע לבנון נ. שר הבטחון

עיינו בבקשת העותרים. לא מצאנו יסוד לבקשתם להוצאת צו ביניים במעמד צד אחד. נמצא שעל בא-כוח העותרים להמציא העתק מבקשתו לבא-כוח המשיבים ולבקשו להגיב. עם זאת נבקש להטעים, כי לדעתנו כלל אין המדובר בתהליך שנכפה על העותרים, ומכאן שאף אין צורך במתן צו להפסקתו.

נבקש להזכיר, כי בישיבת יום 25.9.01 העמדנו את העותרים על כך, כי בהתנגדות חלק מבני המשפחות השכולות לפתיחתו של קבר האחים יש, לכאורה, משום טעם מספיק לדחיית העתירה. על רקע זה נאמר בהחלטתנו, בתום אותה ישיבה, כי "העתירה בשלה למתן פסק-דין". אך משהוברר כי המשיבים אינם חוזרים בהם מהצעתם לקיום מפגשים אישיים עם בני המשפחות, נעתרנו לבקשת העותרים ונתנו להם ארכה לשקילת ההצעה; ובעקבות קבלת הודעת העותרים, ועל יסוד האמור בסעיף 23 ממנה, הנחנו כי העותרים מסכימים לקיום המפגשים במתכונת שהוצעה על-ידי המשיבים. בידי העותרים, כמובן, להודיע כי הם חוזרים בהם מהסכמתם לקיומם של המפגשים. אם יעשו כן, יהיה על המשיבים לחדול מהמשך קיומם של המפגשים, ואז יינתן על-ידינו פסק-דין בעתירה.

יואילו באי-כוח הצדדים להודיענו, בהודעה משותפת, אם הגיעו לכלל הסכמה בדבר המשך קיומם או הפסקתם של המפגשים.