פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 424/08 חנוך נהרי נ. מפכ"ל משטרת ישראל רב ניצב דודי כהן

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · השמה לתפקיד וקידום בדרגה בשירות במשמר הגבולעתירה לבג"ץ נגד החלטות מינהליות בעניין העברה לתפקיד ואי קידום בדרגה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, קצין במשמר הגבול, עתר נגד העברתו לתפקיד זוטר ונגד אי קידומו לדרגת רב פקד. בג"ץ דחה את העתירה, וקבע כי בהחלטות השמה וקידום גדר ההתערבות השיפוטית מצומצם במיוחד, וכי תחושה סובייקטיבית של עוול אינה מהווה פגם המצדיק התערבות.

העובדות

העותר הוא קצין במשמר הגבול בדרגת פקד, המשרת מאז שנת 1984. הוא קובל על העברתו לתפקיד זוטר שביצע בעבר ועל אי קידומו לדרגת רב פקד. המשיבים טוענים כי הערכותיו היו לעיתים נמוכות וכי אינו עומד בתנאי הסף לקידום, ובעלי הדין חלוקים בעובדות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטות מינהליות בעניין השמה לתפקיד ובעניין קידום בדרגה של קצין במשמר הגבול?

הלכות

  1. 1

    בהחלטות בעניין השמה לתפקיד או קידום בדרגה גדר ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק מוגבל ומצומצם אף יותר מאשר בהחלטות מינהליות אחרות

    ״כאשר עסקינן בהחלטות בעניין השמה לתפקיד או קידום בדרגה ממילא גדר ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק הינו מוגבל ומצומצם אף יותר מאשר במקרים של״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על מנת להתערב בהחלטה מינהלית על העותר להצביע על פגם מסוג הפגמים המצדיקים התערבות שיפוטית, ותחושה סובייקטיבית של עוול אינה תחליף לפגם

    ״תחושתו הסובייקטיבית של העותר כי נעשה לו עוול אינה תחליף לפגם כאמור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • התערבות שיפוטית
  • החלטה מינהלית
  • השמה לתפקיד
  • קידום בדרגה
  • משמר הגבול
  • הערכות
  • תנאי סף
  • בית המשפט הגבוה לצדק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

424/08

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ח' מלצר

העותר:

חנוך נהרי

נ ג ד

המשיבים:

1. מפכ"ל משטרת ישראל רב ניצב דודי כהן

2. מפקד משמר הגבול ניצב ישראל יצחק

3. מפקד גדוד שרון מג"ב מרכז נצ"מ ארז יפת

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ז בתמוז התשס"ח

(30.7.08)

בשם העותר:

עו"ד הילה ויצמן

עו"ד אליעד שרגא

בשם המשיבים:

עו"ד שגית שדה-עטיה

פסק-דין

1.

העותר הינו קצין המשרת במשמר הגבול ודרגתו פקד. בעתירה שהגיש הוא קובל על כך שהועבר לתפקיד זוטר אותו ביצע כבר לפני שנים וכן הוא מלין על אי קידומו לדרגת רב פקד.

2.

העותר משרת במשמר הגבול מאז שנת 1984 ובמהלך השנים מילא תפקידים שונים. לטענתו, הערכות שנעשו לגביו בתקופת שירותו מצדיקות את קידומו בדרגה ובוודאי שאין הן מצדיקות להציבו בתפקיד אותו מילא כבר לפני שנים. המשיבים טוענים מצידם הם כי במשך שנות שירותו היו ההערכות לגביו לעיתים נמוכות וכי הוא לא עומד בתנאי הסף לעניין קידום. אשר לעניין העברתו לתפקיד אחר, מסתבר שבסופו של דבר הועבר העותר לתפקיד שונה מזה שאליו אמור הוא היה לעבור בעת הגשת העתירה.

3.

דינה של העתירה להידחות. מן החומר שהובא בפנינו על ידי שני הצדדים עולה כי במהלך השנים ניתנו הערכות שונות לגבי העותר, חלקן מחמיאות פחות וחלקן מחמיאות יותר. ברי, כי אין בידי בית משפט זה לנהל את הליכי ההשמה והקידום של בעלי תפקיד, בכלל, ובמיוחד בגוף היררכי כמו המשטרה או משמר הגבול. על מנת שבית משפט זה יתערב, על העותר להצביע על פגם מסוג הפגמים המצדיקים התערבות שיפוטית בהחלטה מינהלית. כאשר עסקינן בהחלטות בעניין השמה לתפקיד או קידום בדרגה ממילא גדר ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק הינו מוגבל ומצומצם אף יותר מאשר במקרים של החלטות מינהליות אחרות. זאת, בין היתר, לאור העובדה שלא ניתן לקיים בירור עובדתי ממשי, שעה שבעלי הדין חלוקים בעניינים עובדתיים, כמו שקרה במקרה הנוכחי, ומקום שמדובר בנושאים של כוח אדם. העותר לא הצביע על פגם המצדיק התערבות בהחלטותיהם של המשיבים בעניין העברתו לתפקיד אחר ובאשר לאי קידומו בדרגה. תחושתו הסובייקטיבית של העותר כי נעשה לו עוול אינה תחליף לפגם כאמור.

4.

אשר על כן, הננו מחליטים לדחות את העתירה.

ניתן

היום, כ"ח בתמוז התשס"ח (31.7.2008).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בהחלטות בעניין השמה לתפקיד או קידום בדרגה גדר ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק מוגבל ומצומצם אף יותר מאשר בהחלטות מינהליות אחרות
  2. 2על מנת להתערב בהחלטה מינהלית על העותר להצביע על פגם מסוג הפגמים המצדיקים התערבות שיפוטית, ותחושה סובייקטיבית של עוול אינה תחליף לפגם