החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4253/99 ד"ר גדעון שושני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פסילת שופט חוקר סיבות מוותערעור על החלטת שופט חוקר סיבות מוות שלא לפסול עצמו מלדון בתיק

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט דחה ערעור רופאים בכירים על החלטת שופט חוקר סיבות מוות שלא לפסול עצמו. נקבע כי קרבתו הרחוקה של השופט לרופא שנחקר בעבר בועדת בדיקה, שלא היה מעורב באירוע, אינה מעוררת חשש למשוא פנים. שאלת השיהוי ותחולת סעיף 77א לחוק בתי המשפט לא נדונו, שכן המסקנה הפכה אותן ללא רלוונטיות.

העובדות

המערערים, רופאים בכירים בבית חולים, טענו לפסילת שופט חוקר סיבות מוות מחמת קרובו, רופא שעבד באותו בית חולים ונחקר לפני 11 שנה בועדת בדיקה שחקרה מותו של ילד במחלקת כירורגיית ילדים. הועדה לא מצאה רשלנות רפואית ומסקנותיה כוונו כנגד רופאים בכירים שהקרוב לא נמנה עליהם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נגיעה אישית של שופט חוקר סיבות מוות, עקב קרבתו לרופא שנחקר בעבר בועדת בדיקה, מצדיקה את פסילתו מלדון בתיק?

הלכות

  1. 1

    קרבה משפחתית רחוקה של השופט לרופא שנחקר בעבר בועדת בדיקה, שלא היה מעורב באירוע נשוא התיק, אינה יוצרת חשש ממשי למשוא פנים המצדיק פסילה.

    ״אין כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, שיש בו כדי להביא לפסילת השופט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסילת שופט
  • נגיעה אישית
  • חשש ממשי למשוא פנים
  • שופט חוקר
  • סיבות מוות
  • רשלנות רפואית
  • ועדת בדיקה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

4253/99

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערערים

:

1.

ד"ר גדעון שושני

2.

ד"ר אדמונד קסיס

נגד

המשיבים

:

1.

מדינת ישראל

2.

הורי המנוחה דנה רגב ז"ל

3.

מרכז רפואי רמב"ם

ערעור פסלות שופט

על החלטתו של בית משפט

השלום

בחיפה, בתיק חס"מ 18/99, מיום

22.6.99,

שניתן ע"י כבוד השופט י' אלרון

בשם

המערערים: עו"ד נמרוד ליפסקר

החלטה

ערעור על החלטת שופט חוקר סיבות מוות (השופט י. אלרון), לפי חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח1958-, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק חס"מ 18/99.

נימוקם הראשון והעיקרי של המערערים, רופאים בכירים, לפסילת השופט הינו נגיעה אישית של השופט בתיק. הרקע לטענה זו הוא העובדה שקרוב של השופט, רופא, עובד כיום באותו בית חולים ועמד בעבר (לפני 11 שנה), בפני ועדת בדיקה, אשר חקרה את מותו של ילד במחלקת כירורגיית ילדים, היא המחלקה שמנהל המערער 1 ושהמערער 2 משמש בה כרופא בכיר. בטענה זו אין עילה לפסילת השופט. בנסיבות אלה - העוסקות במקרה שארע לפני זמן רב; בועדת בדיקה שלא מצאה בארוע רשלנות רפואית, ושעיקר מסקנותיה כוונו כנגד הרופאים הבכירים, שקרובו של השופט לא נמנה עליהם אז; וכאשר הקרוב אינו מעורב בארוע נשוא התיק הנדון - אין כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, שיש בו כדי להביא לפסילת השופט (וראו ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל ואח' , פ"ד לו(1) 247). גם בטענות האחרות שהעלו המערערים, שעיקרן בהחלטות דיוניות של השופט, הנוגעות לניהול החקירה, לא מצאתי ממש.

מסקנה זו מייתרת את הדיון בטענת השיהוי שהעלו המשיבים, וכן בשאלת תחולת סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- על שופט חוקר סיבות מוות - טענה שממילא המשיבים לא העלו בפני. על כן, דינו של ערעור זה להדחות.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, כ"ב בתמוז התשנ"ט

(6.7.99).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99042530.

A01

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 4253/99
  • עפ 5/82

הלכות

  1. 1קרבה משפחתית רחוקה של השופט לרופא שנחקר בעבר בועדת בדיקה, שלא היה מעורב באירוע נשוא התיק, אינה יוצרת חשש ממשי למשוא פנים המצדיק פסילה.