החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 427/98 פדרמן נועם נ. אלוף פקוד העורף ג.אופיר

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · צו הגבלה להר הבית ומחיקת עתירהעתירה מנהלית נגד צו הגבלה שאסר כניסה להר הבית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר הגיש עתירה נגד צו הגבלה שאסר על כניסתו להר הבית, אך הצו פקע בהתאם למועד שנקבע בו מלכתחילה. בית המשפט קבע כי אין קשר בין הגשת העתירה לפקיעת הצו, וכי הטענה להימנעות מחידוש הצו אינה מבוססת. העתירה נמחקה בהסכמה ללא צו להוצאות.

העובדות

נגד העותר הוצא צו הגבלה שאסר על כניסתו להר הבית, ותוקפו נקבע מראש עד מועד מסוים. השגת העותר נדחתה, והעותר הגיש עתירה נגד הוצאת הצו לאחר מכן. הצו פקע לפני שהעתירה נדונה, ובהסכמת הצדדים נמחקה העתירה ללא צו להוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות לאחר שהצו שנגדו הוגשה העתירה פקע והעתירה נמחקה?

הלכות

  1. 1

    כאשר מועד פקיעת הצו נקבע מלכתחילה בעת הוצאתו, אין קשר בין הפקיעה לבין הגשת העתירה, ואין מקום לחיוב המשיבים בהוצאות.

    ״מן האמור לעיל ברור, כי מועד פקיעת הצו נקבע מלכתחילה, בעת הוצאת הצו המקורי, כך שאין כל קשר בין מועד הפקיעה לבין הגשת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לפיה צווים מסוג זה בדרך כלל מחודשים אינה נתמכת בתשתית עובדתית ולכן אינה מספיקה לחיוב בהוצאות.

    ״אולם אין בפני תשתית עובדתית, או תמיכה אחרת כלשהי, לטענה זו. מדובר בספקולציה בלבד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו הגבלה
  • הר הבית
  • עתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ

427/98 - א'

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

העותר

:

פדרמן

נועם

נגד

המשיבים

:

1.

אלוף פקוד העורף ג.אופיר

2.

שרות הבטחון הכללי

3.

מפקד משטרת המקומות הק

בקשה

למחיקת עתירה ובקשה לפסיקת הוצאות

בשם

העותר: בעצמו

בשם

המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס

החלטה

נגד העותר הוצא ביום 10.11.97 צו הגבלה שאסר על כניסתו להר הבית. השגת העותר נגד הצו נדחתה ביום 29.12.97.

בצו גופו נקבע, כי תוקפו עד יום 12.2.98.

ביום 19.1.98 הגיש העותר את עתירתו נגד הוצאת הצו. ביום 12.2.98 פקע תוקף הצו. בא-כוח המשיבים פנה אל העותר, ביום 23.2.98, וקרא לו להודיע לבית המשפט על חזרתו מן העתירה. לטענת העותר, לא הגיע מכתב זה לידיו, ומכל מקום הוא לא מחק את העתירה.

רק ביום 22.6.99, בעקבות החלטת כבוד השופט זמיר, כי על העותר להודיע לבית המשפט אם העתירה עדיין אקטואלית, הודיע העותר כי הוא מבקש למחוק את העתירה תוך בקשה לחייב את המשיבים בהוצאות, מאחר שהצו בוטל מיד לאחר הגשת העתירה.

מן האמור לעיל ברור, כי מועד פקיעת הצו נקבע מלכתחילה, בעת הוצאת הצו המקורי, כך שאין כל קשר בין מועד הפקיעה לבין הגשת העתירה, וממילא אין מקום לחיוב המשיבים בהוצאות.

העותר טוען, כי בדרך כלל נהוג לחדש תוקפם של צווים מעין זה, וכי ההימנעות מחידוש הצו הוא תוצאה של הגשת העתירה. אולם אין בפני תשתית עובדתית, או תמיכה אחרת כלשהי, לטענה זו. מדובר בספקולציה בלבד, שאין בה די כדי לחייב את המשיבים בהוצאות.

בהסכמת בעלי-הדין נמחקת העתירה.

אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ח' באב תשנ"ט (21.7.99).

חגית מאק-קלמנוביץ

ר ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98004270.

V06

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר מועד פקיעת הצו נקבע מלכתחילה בעת הוצאתו, אין קשר בין הפקיעה לבין הגשת העתירה, ואין מקום לחיוב המשיבים בהוצאות.
  2. 2טענה לפיה צווים מסוג זה בדרך כלל מחודשים אינה נתמכת בתשתית עובדתית ולכן אינה מספיקה לחיוב בהוצאות.