בג"ץ 4274/98 בר רעיה נ. המשרד לאיכות הסביבה אגף בטיחות קרינה

השופטת ט' שטרסברג-כהן :

העותרת מבקשת להוציא צו על תנאי וצו ביניים נגד המשרד לאיכות הסביבה אגף בטיחות קרינה.

לטענתה מתגוררת היא "בדירה שנבנתה במרחק של כ13- מטר מקו מתח עליון (16 IKV ) וסובלת ממטרדים קשים: מפגע אסתטי חמור; זמזום טורדני של עמוד חשמל; הפרעות בעבודת מכשירים כגון - מחשב, טלפון סולולרי, טלפון אלחוטי; חששות כבדים מפני השפעת השדה האלקטרומגנטי על הבריאות".

על פי טענתה נוגעת העתירה לאימוץ תקן מסוים על ידי המשיב המתיר שדה אלקטרומגנטי בתדר מסוים אשר אינו יכול לספק הגנה לצבור ולפיכך נגרמים לה ולמשפחתה נזקים.

נראה כי מקומה של העתירה בבית משפט אזרחי רגיל ולא בבית הדין הגבוה לצדק. העילה כפי שהיא מוגדרת בעתירה היא מטרד. מטרד מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין וניתן לתבוע בגינו סעדים שונים לרבות צו מניעה בבית משפט רגיל וככל שהדבר נוגע למשיבה - המדינה, נגדה אין להוציא צו מניעה, ניתן לקבל סעד הצהרתי זמני וקבוע.

אשר לנזקים אם נגרמו, ניתן לתובעם כאמור. הוא הדין ביחס לטענות הטעיה הנטענות. במסגרת ברור התביעה, ניתן לבדוק גם את מהות התקן וטיבו ואת טענות העותרת ביחס אליו.

זאת ועוד, טענותיה של העותרת מעוררות שאלות של עובדה שאין לבית משפט זה כלים לבדקן ולבררן.

אשר על כן נדחית העתירה על הסף ללא צו להוצאות.