פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4274/98 בר רעיה נ. המשרד לאיכות הסביבה אגף בטיחות קרינה

ניתן ביום

בקצרה

אחר · עתירה לבג"ץ בנושא מטרד מקו מתח עליון ושדה אלקטרומגנטיעתירה לבית המשפט העליון (בג"ץ) לקבלת צו על תנאי וצו ביניים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירה שעניינה מטרד מקו מתח עליון ושדה אלקטרומגנטי שנגרם לעותרת. נקבע כי העילה היא מטרד בנזיקין, שמקומו בבית משפט אזרחי רגיל, וכי הטענות מעוררות שאלות עובדה שאינן מתאימות לבירור בבג"ץ. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותרת מתגוררת בדירה הנמצאת במרחק של כ-13 מטר מקו מתח עליון וטוענת למטרדים הכוללים מפגע אסתטי, זמזום והפרעות בעבודת מכשירים חשמליים. היא טוענת לחששות מפני השפעת השדה האלקטרומגנטי על הבריאות ולנזקים לה ולמשפחתה, בשל אימוץ תקן על ידי המשיב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בעתירה נגד המשרד לאיכות הסביבה בנושא שדה אלקטרומגנטי בבית הדין הגבוה לצדק או בבית משפט אזרחי רגיל?
  2. 2.האם טענות שעניינן מטרד וחששות מפני נזק לבריאות מצדיקות דיון בעתירה מנהלית?

הלכות

  1. 1

    העילה שהוגדרה בעתירה היא מטרד, והוא עוולה לפי פקודת הנזיקין, ולכן מקומה של העתירה בבית משפט אזרחי רגיל.

    ״נראה כי מקומה של העתירה בבית משפט אזרחי רגיל ולא בבית הדין הגבוה לצדק.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות העותרת מעוררות שאלות עובדה שאין לבית המשפט כלים לבררן, ולכן אין מקום לדון בהן בבג"ץ.

    ״זאת ועוד, טענותיה של העותרת מעוררות שאלות של עובדה שאין לבית משפט זה כלים לבדקן ולבררן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מטרד
  • שדה אלקטרומגנטי
  • קו מתח עליון
  • פקודת הנזיקין
  • צו מניעה
  • עתירה
  • סעד הצהרתי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית

משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4274/98

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט ח' אריאל

העותר

ת :

רעיה

בר-סימן-טוב

נגד

המשיב

:

המשרד

לאיכות הסביבה - אגף בטיחות קרינה

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן :

העותרת מבקשת להוציא צו על תנאי וצו ביניים נגד המשרד לאיכות הסביבה אגף בטיחות קרינה.

לטענתה מתגוררת היא "בדירה שנבנתה במרחק של כ13- מטר מקו מתח עליון (16 IKV ) וסובלת ממטרדים קשים: מפגע אסתטי חמור; זמזום טורדני של עמוד חשמל; הפרעות בעבודת מכשירים כגון - מחשב, טלפון סולולרי, טלפון אלחוטי; חששות כבדים מפני השפעת השדה האלקטרומגנטי על הבריאות".

על פי טענתה נוגעת העתירה לאימוץ תקן מסוים על ידי המשיב המתיר שדה אלקטרומגנטי בתדר מסוים אשר אינו יכול לספק הגנה לצבור ולפיכך נגרמים לה ולמשפחתה נזקים.

נראה כי מקומה של העתירה בבית משפט אזרחי רגיל ולא בבית הדין הגבוה לצדק. העילה כפי שהיא מוגדרת בעתירה היא מטרד. מטרד מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין וניתן לתבוע בגינו סעדים שונים לרבות צו מניעה בבית משפט רגיל וככל שהדבר נוגע למשיבה - המדינה, נגדה אין להוציא צו מניעה, ניתן לקבל סעד הצהרתי זמני וקבוע.

אשר לנזקים אם נגרמו, ניתן לתובעם כאמור. הוא הדין ביחס לטענות הטעיה הנטענות. במסגרת ברור התביעה, ניתן לבדוק גם את מהות התקן וטיבו ואת טענות העותרת ביחס אליו.

זאת ועוד, טענותיה של העותרת מעוררות שאלות של עובדה שאין לבית משפט זה כלים לבדקן ולבררן.

אשר על כן נדחית העתירה על הסף ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב בתמוז תשנ"ח

(6.7.98).

משנה לנשיא

ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98042740.

J01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העילה שהוגדרה בעתירה היא מטרד, והוא עוולה לפי פקודת הנזיקין, ולכן מקומה של העתירה בבית משפט אזרחי רגיל.
  2. 2טענות העותרת מעוררות שאלות עובדה שאין לבית המשפט כלים לבררן, ולכן אין מקום לדון בהן בבג"ץ.