בג"ץ 4277/08 האגודה הישראלית לצדק חלוקתי בע"מ (חברה לתועלת הציב נ. שר התש

הנשיאה ד' ביניש:

העתירה שלפנינו מכוונת כנגד הרישיונות שבידי המשיבות 10-8 למכירת מים, הנמכרים כמים מינרלים, על פי רישיון שניתן לחברות העוסקות בכך בהתאם לסיווג תעשייתי. הטענה המרכזית של העותרת היא כי יש כאן שימוש במשאב של הציבור, על פי הסדר שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק המים. המדינה טענה בפנינו כי ההסדר הקיים אינו סותר את הוראות חוק המים ולפיכך אין להגדירו כהסדר שאינו חוקי. כיום, התנאים שלפיהם רשאיות החברות למכור מים מינרלים קבועים בתקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986, והחברות אינן בעלות רישיון הפקה על פי חוק המים אלא במעמד של צרכן תעשייתי. הסדר זה שנוהג שנים, אינו בלתי חוקי כנטען, אף כי הוא עשוי לעורר שאלות לא מעטות הנוגעות למדיניות ניהול משק המים. לעת הזו טענה בפנינו באת-כוח המדינה כי ההסדר אינו חורג מהחוק, והוסיפה כי אין מחסור במים מסוג זה ואילו נתבקש רישיון בידי צרכנים "תעשייתיים" נוספים מסוג זה ניתן היה לספקו לאחר עמידה בתנאים שהם לכאורה מינימליסטיים. עם זאת ציינה המדינה בתשובתה, שהסדרת הנושא היא חלק מהעניינים העומדים על סדר יומה של רשות המים, שהיא גוף חדש יחסית, הפועל רק מיום 1.1.2007. בין משימותיה של הרשות קביעת הנחיות, הוראות וכללים לפיהם ינוהל משק המים, ובין היתר עליה לקבוע כללים בדבר הפקת ואספקת מים והשימוש בהם. לטענתה ההסדרה במתכונת הנוכחית היא חוקית וזו גם הפרקטיקה הפרשנית הנוהגת שנים על פי הסדרים שנקבעו בעבר. עם זאת ציינה באת-כוח המדינה, כי יש בכוונת הרשות להסדיר את הנושא, כחלק מההסדרה הכוללת של נושא משק המים; שאלת המים המינרלים, אינה בעדיפות ראשונה להסדרה, ולכן אין באת-כוח המדינה יכולה להציג לוח זמנים לקביעת כללים חדשים, אף כי היא אישרה בפנינו כי גם נושא זה יהיה בסופם של הליכים חלק מההסדרה הכוללת. הסדרה זו כרוכה בהיבטים הנוגעים למשק המים בכללו, ויש לה היבטים נוספים כלכליים ואחרים שהם חלק מהליך הרגולציה המתגבש. נוכח עמדתה זו של המדינה לא ראינו כי העתירה מקימה לעת הזו עילה להתערבותנו כמבוקש בסעדים מרחיקי הלכת שביקשה מאיתנו העותרת.

לפיכך העתירה נדחית ללא צו להוצאות.