בג"ץ 428/21 חברת פארק אריאל שרון בע"מ נ. חה"כ ישראל כץ שר האוצר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

428/21

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ג' קרא

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותרת:

חברת פארק אריאל שרון בע"מ

נ

ג

ד

המשיבים:

1.חה"כ ישראל כץ שר האוצר

2.חה"כ גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה

3.מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

4.היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד רנאטו יאראק

בשם המשיבים:

עו"ד מוריה פרימן

פסק דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

העתירה שבפנינו ממוקדת בסוגיה של העברת תקציב מקופת המדינה לעותרת, החברה הממשלתית פארק אריאל שרון בע"מ, שהוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4413 בשנת 2005.

2.

בשנת 2017 נערך מסמך שכותרתו "סיכום תקציבי פיתוח של פארק אריאל שרון לשנים 2020-2017" שעליו חתמו נציגיהם של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לצד נציגי העותרת. המסמך עיגן את הסכמות הצדדים לתקצוב הפיתוח של העותרת בשנים הרלוונטיות, במטרה לקדם את פיתוח פארק אריאל שרון לרווחת הציבור, וזאת בסך כולל של 250 מיליון שקלים. בעיקרו של דבר, טוענת העותרת כי מתוך הסכום הנ"ל הועברו לידיה עד כה כ-26.7 מיליון שקלים בלבד, וכי הפניות הרבות מטעמה לגורמים הרלוונטיים – משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה – לא הועילו ואף לא זכו להתייחסות. על רקע זה, מבקשת העותרת כי נורה למשיבים לאשר ולקיים את העברת התקציב שהובטח לה ושנחוץ לה להמשך פעילותה.

3.

בתגובה המקדמית מטעם המשיבים שהוגשה ביום 18.3.2021 נטען כי דין העתירה להימחק על הסף תוך שמירת טענות העותרת, בהתחשב בכך שעניינה נדון במישרין מול משיבי הממשלה הרלוונטיים בעת הזו. כמו כן, ציינו המשיבים שנבחנת האפשרות למיצוי של מנגנון ישוב הסכסוכים שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 6.1202 בדבר "יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין חברה ממשלתית לבין גוף ממשלתי אחר" (להלן: הנחיית היועץ ).

4.

המשיבים פירטו כי על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ועדת הכספים של הכנסת אישרה בשנים 2017 ו-2019 השקעת בעלים בעותרת בסכום כולל של 80.5 מיליון שקלים, וכי מתוך סכום זה העביר המשרד להגנת הסביבה לעותרת סך כולל של 72.8 מיליון שקלים, בנוסף להעברה אחרת בסך של 6.5 מיליון שקלים בשנת 2017. כן צוין כי לאחר הגשת העתירה, ביום 8.2.2021 אישרה ועדת הכספים של הכנסת השקעת בעלים נוספת בעותרת בסך של 41.2 מיליון שקלים, וכי מתוך סכום זה כבר יצאה התחייבות על סך של 12 מיליון שקלים המיועדים לתקציב השוטף ואף שולמו ממנה לחברה כבר 4 מיליון שקלים (בעוד היתרה מצויה בתהליכים של הוצאת התחייבויות). על רקע זה, המשיבים סבורים שחל שינוי בתשתית העובדתית העומדת ביסוד העתירה.

5.

המשיבים הוסיפו כי אין מחלוקת שבטרם הגשת העתירה פנתה העותרת פעמים רבות למשיבים, וציינו כי ימים ספורים לפני הגשת העתירה החל הטיפול באחת מהן, ולאחר הגשת העתירה החל הטיפול בפנייה נוספת. על כן, נטען כי לא הייתה עדיין שהות מספקת להידרש לפניות אלה, ויש מקום לאפשר את מיצוי הליך הבדיקה הנדרש מטעם הגורמים המוסמכים על יסוד הנתונים העדכניים. עוד צוין כי לאחר הגשת העתירה פנו המשיבים לעותרת ומסרו כי הם נכונים לקיים דין ודברים עמה, וכי ככל שהידברות בעניין לא תישא פרי, ניתן יהיה לבחון את האפשרות לפעול ליישוב הסכסוך בהתאם למנגנון הקבוע בהנחיית היועץ. לשיטת המשיבים זוהי הדרך הראויה ליישוב חילוקי דעות במקרה כגון זה.

6.

העותרת התבקשה להגיב על כך. בתגובה מטעמה מיום 24.3.2021 טענה העותרת כי יש מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת עד שיועבר לה מלוא הסכום שהובטח לה. זאת, בהתחשב בכך שרק לאחר הגשת העתירה התייחסו המשיבים לפניותיה בעניין ואף אושרה העברה של חלק מהתקציב שהובטח לה על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. לשיטת העותרת, קיימת סכנה שאם תימחק העתירה המשיבים יתמהמהו בטיפול בנושא. בהקשר זה מדגישה העותרת כי המשיבים לא הציגו בתגובתם לוח זמנים לטיפול בפנייתה, ואף חוזרת על טענותיה בדבר הנזקים שנגרמים לה בשל אי-העברת התקציב. עוד נטען כי אין מקום לטענות המשיבים בדבר הצורך לבחון לעומק את הנושא, שכן כבר התקבלה ההחלטה העקרונית על העברת התקציב, וכעת יש לפעול ליישומה – ללא הפעלת שיקול דעת נוסף.

7.

לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל מסקנה כי יש למחוק את העתירה תוך שמירת זכויותיה של העותרת. אכן, העובדה שהמשיבים ניאותו להשיב לפניותיה של העותרת רק לאחר הגשת העתירה – מעוררת קושי. יחד עם זאת, בעת הזו, דומה שהדרך הנכונה לבירור טענות העותרת היא באמצעות שיג ושיח ישיר עם המשיבים. כאמור, מענה מסוים לטענות – חלקי בלבד – כבר ניתן בעקבות הגשת העתירה. על רקע זה, גם התשתית העובדתית הניצבת ביסוד העתירה השתנתה במידת מה. למותר לציין, כי משהתחילו המשיבים בבירור הנושא ובטיפול בו, מצופה שיקדמו את המענה המהותי לטענות העותרת בהקדם האפשרי. מכל מקום, כל זכויות העותרת שמורות לה.

8.

לא נוכל לסיים מבלי להביע את צערנו על כך שזהו מקרה נוסף שבו התייחסות מספקת לטענות שהועלו בפני רשויות המדינה מגיעה רק עם הגשת עתירה לבית משפט זה. פרקטיקה כזו אינה מכבדת לא את הפונים ולא את המשיבים. במקרה דנן העותרת היא חברה שלה מערך ניהולי ומשפטי, כך שהגשת עתירה מכבידה עליה, אך לא באופן שהוא כבד מנשוא. אולם, מה יגידו אזובי הקיר?

9.

אשר על כן: העתירה נמחקת. בהתחשב בכך שהגשת העתירה תרמה להידרשות המשיבים לנושא, יישאו המשיבים בהוצאותיה של העותרת בסך של 5,000 שקלים.