בג"ץ 4289/05 מועצה מקומית ביר נבאלה ו-149 אחרים נ. ממשלת ישראל

הנשיא א' ברק:

1.עתירות אלה עוסקות בתוואי גדר הבטחון המקיפה את הישובים ביר-נבאללה, בית חנינא, אל-ג'יב, ג'דירה וקלנדיה, שמצפון לירושלים. העתירה בבג"ץ 4289/05 מופנית כנגד תוואי גדר הביטחון באזור ביר-נבאללה, לרבות כנגד צווי תפיסה התופסים מאדמות הישוב. העתירה בבג"ץ 4457/05 מופנית כנגד שורה של צווי תפיסה שהוצאו לצורך הקמת הגדר באזור הכפרים העותרים, וכנגד צווי תפיסה שהוצאו לשם סלילת כבישים שיחברו בין אזור הכפרים בית סוריק ובית דקו, הישובים העותרים והעיר רמאללה. בעתירות עמד צו ביניים שמנע ביצוע חלק מן העבודות להקמת הגדר. בית המשפט נענה חלקית לבקשות המשיבים וצמצם את צו הביניים (החלטות מיום 27.6.2005; 28.6.2005; 27.7.2005; 11.10.2005; 6.12.2005).

2.המשיבים פעלו למימוש צווי התפיסה, לבניית הגדר ולסלילת הכבישים. כך, נסלל כביש חדש בין ביר נבאללה לקלנדיה, העובר מתחת לכביש 45, שנבנה על בסיס צו תפיסה 52/05/ת'. בהודעת עדכון מטעם המשיבים (מיום 5.4.2006) נמסר כי כביש זה נפתח לתנועה ביום 4.4.2006. הכביש מאפשר לתושבים להגיע ממרחב ביר נבאללה לכיוון רמאללה וכן לכיוון מחסום קלנדיה והכפר א-ראם, מבלי להיכנס לתחום מדינת ישראל דרך כביש ביר נבאללה - א-ראם. המשיבים עדכנו עוד כי ביום 4.4.2006 גם נפתח "מעבר קלנדיה" (מעבר עטרות) לתנועת כלי רכב. "מעבר קלנדיה" משמש למעבר מבוקר מאזור יהודה ושומרון לירושלים. המשיבים מסרו בהודעת העדכון כי לאחרונה התחדד הצורך הביטחוני החיוני לסגור בדחיפות את "הפרצות" שנותרו במכשול התפר באזור צפון "עוטף ירושלים". אחת מן "הפרצות" הינה אפשרות המעבר מכיוון ביר נבאללה מזרחה לתוך ירושלים, בכביש ביר נבאללה - א-ראם. נמסר כי נוכח פתיחת הציר החדש לקלנדיה, הוצב מחסום זמני ממזרח לשכונת אל-מוואחל (השכונה המזרחית של ביר נבאללה). המחסום הזמני מאויש בשלב זה על ידי חיילים. הוסבר כי אלמלא המחסום, מתאפשרת תנועה בלתי מבוקרת של כלי רכב ותושבים, ללא בידוק בטחוני, מרמאללה ויתר שטחי יהודה ושומרון דרומה דרך הכביש החדש, משם מזרחה מתחת לגשר ביר נבאללה דרך שכונת אל-מוואחל, לתוך ירושלים. המעבר במחסום הותר לתושבים הנושאים תעודות זהות ישראליות, בעוד האחרים הופנו ל"מעבר קלנדיה". המשיבים הודיעו כי בכוונתם לא לאפשר כלל, החל מיום 11.4.2006, מעבר מאזור שכונת אל-מוואחל לירושלים בכביש ביר נבאללה - א-ראם. הכניסה לירושלים והיציאה ממנה ייעשו רק דרך "מעבר קלנדיה".

3.הודעת העדכון מטעם המשיבים התייחסה גם לתוואי חדש של גדר הביטחון, ממזרח לשכונת אל מוואחל, נשוא צו התפיסה 27/06/ת'. תושבי שכונת אל מוואחל צורפו כמשיבים לעתירות (החלטה מיום 6.12.2005). צו התפיסה לתוואי החדש הוצא על ידי מפקד כוחות צה"ל אזור יהודה והשומרון בחודש פברואר 2006. התוואי החדש מחליף קטע תוואי שתוכנן לאורך כביש 404 ("בגין צפון"), אשר חייב ניתוק של שכונת אל מוואחל מביר נבאללה. ההשגות נגד התוואי החדש נדחו. בהודעת עדכון קודמת (מיום 22.3.2006) ביקשו המשיבים, לשם הזהירות, כי יותר להם לממש את צו התפיסה החדש 27/06/ת'. כעת הודיעו המשיבים כי בכוונתם להתחיל ביום 11.4.2006 במימוש צו התפיסה. בשלב ראשון, בשל הצורך הבטחוני הדוחק, עד להקמת גדר בטחון במתכונתה המקובלת, בכוונת המשיבים להקים גדר רשת מבצעית.

4.ביום 9.4.2006 הגישו העותרים בבג"ץ 4289/05 בקשה למתן צו ביניים, אשר יאסור הקמתו של מכשול או גדר על כביש ביר נבאללה לא-ראם, אשר מחבר את מרחב ביר נבאללה לירושלים; וכן יאסור מימוש צו התפיסה 27/06/ת' עד לגמר הדיון בעתירה. קיימנו דיון בבקשה לצו ביניים ביום 16.4.2006. הדיון נערך בהיעדרו של בא-כוחם של תושבי שכונת אל מוואחל (משיבים 4) שלא התייצב לדיון והתבקש להגיש עמדתו בעניין צו הביניים עד ליום 17.4.2006. בא-כוחם של משיבים 4 הודיע (ביום 17.4.2006) כי אינו מתנגד לבקשה לצו ביניים. יצוין כי ביני לביני פנו תושבי שכונת אל מוואחל בעתירה נפרדת לבית משפט זה (בג"ץ 3139/06; הוגש ביום 10.4.2006). בקשה למתן צו ביניים במסגרת עתירה זו נדחתה על ידי השופטת ע' ארבל (ביום 11.4.2006). אנו מורים כי הדיון בבג"ץ 3139/06 יאוחד עם הדיון בעתירות שלפנינו.

5.העותרים, המבקשים צו ביניים, טוענים כי כפר ביר נבאללה הינו חלק בלתי נפרד ממטרופולין ירושלים מבחינה חברתית, כלכלית וגיאוגרפית. הוא מתאפיין באוכלוסיה מעורבת של ישראלים ופלסטינים. מרקם החיים בכפר קשור בעיר ירושלים. הכביש המחבר בין ביר נבאללה לבין העיר ירושלים הוא ציר מרקם חיים עתיק יומין. הוא משמש לא רק את תושבי ביר נבאללה כי אם את רוב הכפרים הנמצאים בצפון ירושלים. לדברי העותרים, חסימת ציר מרקם החיים לירושלים תפגע אנושות בתושבי ביר נבאללה ותושבי האיזור, ולפגיעה קשה בזכויות יסוד שלהם. מאזן הנוחות נוטה - כך נטען - לשמירה על זכויותיהם של התושבים הישראלים המתגוררים בביר נבאללה ועל זכויותיהם של בעלי העסקים הישראלים המפעילים עסקיהם בכפר, כמו גם שמירה על זכויותיהם של התושבים הפלסטינים ועל שגרת חייהם, כאשר לשיטת העותרים לא הוכחה פגיעה באינטרסים בטחוניים המצדיקה חסימת הכביש. צו הביניים מתחייב, איפוא, כדי לשמר מצב קיים ולמנוע נזק בלתי הפיך. בדיון בפנינו מסרו העותרים כי אינם מתנגדים לסגירת הכביש החדש מביר נבאללה לקלנדיה, ככל שיהיה בכך כדי לייתר את העילה לחסימת המעבר מביר נבאללה לירושלים.

6.המשיבים, בתגובתם, מתנגדים מכל וכל למתן אפשרות תנועה חופשית משכונת אל מוואחל לירושלים. משעה שנפתח הכביש החדש לקלנדיה, הכביש משכונת אל מוואחל מזרחה אינו הכביש היחיד המאפשר כניסה ממרחב ביר נבאללה לירושלים. נסיעה דרך מעבר קלנדיה, העוברת בחלקה בציר החדש מתחת לכביש 45, תאריך את הדרך לירושלים בששה קילומטרים בלבד. באשר לפגיעה הנטענת בתושבים הפלסטיניים, המשיבים סבורים כי כיום אין עילה כלשהי להתיר להם לעבור בכביש הישן, העובר בשטח מדינת ישראל, ממקום אחד באיו"ש למקום אחר באיו"ש. באשר לצו תפיסה 27/06.ת', המשיבים הדגישו כי הקמתה המהירה של גדר הרשת המבצעית הינה חיונית מבחינה בטחונית, למניעת חדירה של מחבלים לירושלים. הצורך החיוני התחדד עם פתיחת הכביש החדש, המאפשר גישה חופשית ברכב, ללא בידוק, עד שכונת אל מוואחל ומשם להסתנן ברגל לתחומי ישראל. המשיבים מתנגדים לסגירת הכביש החדש לקלנדיה ולרמאללה. לטענתם, העובדה שסגירת המעבר לירושלים דרך שכונת אל מוואחל תכביד במעט על הישראלים המתגוררים במרחב ביר נבאללה אינה מצדיקה פגיעה קשה בזכויות התושבים הפלסטינים, אשר תיחסם דרכם לנוע בתחומי איו"ש.

7.לאחר שמיעת הטענות שהעלו הצדדים בדיון בפנינו ושקילתן, לא שוכנענו כי יש מקום להיעתר למתן צו ביניים. זאת, גם בהתחשב בכך שאין הצעדים בלתי הפיכים - הן באשר לסגירת הכביש לירושלים והן באשר להקמת גדר הרשת המבצעית ממזרח לשכונת אל מחוואל. מקובלת עלינו עמדת המשיבים לפיה קיים צורך ביטחוני חיוני במניעת מעבר משכונת אל מחוואל לתוך ירושלים, בעיקר נוכח פתיחת הציר החדש המאפשר גישה חופשית מרמאללה וקלנדיה לביר נבאללה. מבחינת מאזן הנוחות, לא שוכנענו כי נזקם של התושבים הישראלים מסגירת כביש ביר נבאללה - א-ראם עולה על הנזק הצפוי מחסימת הציר החדש בין ביר נבאללה לקלנדיה לכלל הנוגעים בדבר. אין בהחלטתנו זו בדבר דחיית הבקשה לצו ביניים משום נקיטת עמדה לגבי פתרון הקבע, אשר ידון בעתירות לגופן.

הצדדים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט אם שינוי נסיבות יצדיק זאת.

הבקשה למתן צו ביניים נדחית. הדיון בעתירות גופן - יחד עם בג"ץ 3139/06 - יתקיים בפני ההרכב המורחב ביום 7.5.2006.