בג"ץ 431/00 דוד לוי נ. מדינת ישראל

בפתח הדיון הציע בית המשפט לבאי כוח הצדדים למצוא חלופת מעצר בתנאים המתאימים לנסיבות המקרה. בא כוח העורר הציע לשחרר את מרשו בתנאי מעצר בית מלאים בעיר שדרות, בבית אם העורר ובפיקוחו של מר אבי חליווה, חבר מועצת שדרות וראש מרכז השיקום לאסיר בשדרות, אשר מהווה חבר ילדות של העורר, ובא כוח המדינה השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

התלבטתי רבות בשאלת שחרורו של עורר זה, היות ואין להקל ראש עם מעשיו החמורים, כפי שעולה מעובדות כתב האישום, הגם שאיש זה נמצא במצב נפשי ופיסי קשה ויש להתחשב בנסיבותיו האישיות.

לאחר ששקלתי את כל הנימוקים - מחד, טובת הציבור והצורך בהגנה עליו ומאידך, מצבו המיוחד של העורר שבפני, באתי אל המסקנה שחלופת מעצר כמו זו המוצעת על ידי בא כוח העורר תשיג את האיזון הראוי בין הצורך בהגנה על הציבור ובין ההתחשבות במצבו של העורר.

אי לכך אני מקבל את הערר ומורה על שחרורו של העורר בתנאי מעצר בית מלאים לבית אמו בשדרות, ותוך פיקוחו של מר אבי חליווה, אשר התחייב לשמור על קשר יום-יומי עם העורר.

העורר יוכל לצאת את ביתו למטרת טיפוליו הרפואיים בבית החולים, לדיונים בבית המשפט ולמשרדו של בא כוחו בתל-אביב למטרת הכנתו לדיונים בלבד. זאת ייעשה בליוויו של מר אבי חליווה כאשר כל יציאה תתואם מראש עם קצין המשטרה בשדרות.