בג"ץ 4314/17 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי נתניה

1.

העתירה נסבה על פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, שדחה את ערעור העותרת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי, ולפיו נדחתה טענתה של העותרת לשיתוף ספציפי בבית המגורים. בית הדין הורה על כך שהשיתוף בבית המגורים ייעשה ללא רכיב הקרקע, שאותו הביא הבעל לפני הנישואין.

2.

דין העתירה להדחות.

הלכה עמנו, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דינו והחלטותיו של בית הדין הרבני (ראו, לדוגמה מני רבות, בג"ץ 9261/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה כה, והאסמכתאות שם (30.3.2017)).

כפי שנאמר אך לאחרונה, השאלה אם קיים שיתוף ספציפי בנכס היא שאלה עובדתית תלויית נסיבות (בג"ץ 5040/17 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , בפסקה 9 (25.9.2017)).

3.

במקרה דנן, בית הדין האזורי סקר בהרחבה את הפסיקה האזרחית הנוגעת לשיתוף ספציפי בבית מגורים. גם אם טעה בית הדין ביישום הפסיקה – ואיננו אומרים זאת נוכח הנסיבות העובדתיות כפי שנקבעו בפסק הדין – אין בכך עילה להתערבותנו, אף לא בגדר "סעד מן הצדק", כנטען על ידי העותרת.

4.

אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.