פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
4319/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת י' וילנר
העותר:
אפרים בצלאל
נ ג ד
המשיבים:
1. הפצ"ר
2. קצין משטרה צבאית ראשי
3. שר הביטחון
4. כנסת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד מנחם שטאובר; עו"ד
שמואל זינגר
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד אודי איתן
בשם המשיבה 4:
עו"ד ניצן פליטמן
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
עתירה זו עניינה בסעיף 237(א) לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו-1955, המאפשר לעצור חייל עובר להבאתו לפני שופט צבאי לשם הארכת מעצרו למשך 48 שעות. הדגש הושם על מעצר חשוד בעבירות של היעדרות מהשירות שלא ברשות או עריקה למשך 24 שעות בלבד, כפי שנעשה בפועל כיום ביחס לעצורים בעבירות פליליות אחרות המתבררות בפני בתי הדין הצבאיים. בהליך התקיימו מספר דיונים. בהחלטתנו מחודש מרץ 2018 נאמר כי "בעקבות הגשת העתירה, המדינה עוסקת במלאכת הנחת התשתית הנדרשת לקיצור תקופת המעצר של עריקים מ-48 שעות ל-24 שעות. כך תיווצר אחידות בין בית הדין הצבאי לבתי המשפט". עד נקבע כי על המשיבים להגיש הודעת עדכון. משיבים 3-1 עדכנו כי נבחר קבלן לשם הקמת הקריה המשפטית האחודה, שהחל בביצוע הפרויקט בחודש יולי 2018.
בדיון שהתקיים בסוף חודש פברואר 2019 הודיעו משיבים 3-1 כי השלמת הפרויקט תיעשה בשנת 2020, והשלמת החקיקה המתאימה תיעשה במהלך תקופת המעבר של הגורמים הרלוונטיים לקריה המשפטית. כן הודיע בא כוח משיבים 3-1 כי אם הליך החקיקה לא יושלם לאחר המעבר – המשיבים יחילו על עצמם את המגבלה של מעצר עד 24 שעות עובר להבאה בפני שופט, במקום 48 שעות. לאמור, הם לא ימתינו לחקיקה לאחר תקופת המעבר, כאשר היעד הסופי הוא שהחוק יגביל את תקופת המעצר ל-24 שעות.
בנסיבות אלה, ולנוכח הצהרת בא כוח משיבים 3-1, עולה כי העתירה מיצתה את עצמה לעת הזאת. אי לכך יש להורות על מחיקתה. עוד נמצא כי העותר תרם תרומה לזכויות עצורים בעבירות של היעדרות מהשירות שלא ברשות או עריקה, בכל הקשור למועד המרבי שעד אליו יש להביא את העצור לפני שופט. על יסוד האמור, דין העתירה להימחק, תוך חיוב משיבים 3-1 בשכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ש"ח, וכן בהוצאות המשפט בדמות האגרה ששולמה.
ניתן
היום, ה' בניסן התשע"ט (10.4.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת