פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4327/13
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
1. אמאל אללטיף
2. מוחמד גאלי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים בממשלת ישראל
2. הוועדה ההומינטרית לתושבי האיזור
3. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
י' בטבת התשע"ה
(1.1.2015)
בשם העותרים:
בעצמם
בשם המשיבים:
מתורגמן:
עו"ד יצחק ברט
מר מוסא אבו אלהיגא
פסק-דין
1.
העותרת, אזרחית ישראלית ילידת 1979, ולה ילד מנישואין קודמים והעותר, יליד 1986 תושב האזור, עתרו ביום 11.7.2012 לוועדה המקצועית המייעצת לשר הפנים לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה ) , לקבלת היתר שהייה לעותר בשל היותם ידועים בציבור וכן בהינתן העובדה כי העותרת גרושה ולה אב עיוור ונכה שבו היא מטפלת. ביום 30.7.2012 נישאו בני הזוג ועידכנו את הוועדה בכך. בינתיים אף נולדו להם שתי בנות.
2.
הוועדה דחתה את הבקשה וקבעה כי לא מצאה בנימוקים שפורטו בה טעם המצדיק מתן היתר בחריגה מהוראות החוק. שר הפנים אימץ את המלצתה זו של הוועדה ודחה את הבקשה.
מכאן העתירה.
3.
טרם הגשת העתירה ניתנו לעותר היתרי ביקור אחת לשלושה חודשים למשך מספר ימים בכל פעם. עם הגשת העתירה ניתן על ידי בית המשפט (השופט ס' ג'ובראן ) צו ביניים המורה שלא להרחיק את העותר מישראל כל עוד העתירה תלויה ועומדת.
4.
בחנו את העתירה ושמענו את טענות העותרים בדיון היום, באמצעות מתורגמן. לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת השר או בהמלצת הוועדה המצדיקים את התערבותנו. זאת כפועל יוצא מהקביעה בחוק הוראת השעה לפיה עצם הנישואין והעובדה כי לבני הזוג ילדים משותפים אינם בבחינת טעם הומניטרי מיוחד.
5.
העותרים יוכלו כמובן לעתור לקבלת היתר שהייה עם הגיעו של העותר לגיל 35 וזאת לפי סעיף 3(1) לחוק הוראת השעה, וכן אין הם מנועים מלשוב ולעתור בפני הוועדה המקצועית לקבלת היתר שהייה, קודם לכן, ככל שיחול שינוי בנסיבות וייווצר מצב דברים חדש המצדיק בקשה כזו.
אשר על כן, העתירה נדחית וצו הביניים שהוצא – מבוטל. תוקף ביטול הצו מיום 1.2.2015, על מנת לאפשר לעותרים להתארגן.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' בטבת התשע"ה (1.1.2015).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט