בג"ץ 4336-23 בג"ץ 4336-23

1.העותר, יליד שנת 2000 תושב כובר, הורשע בעבר בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בגין כך שמשנת 2015 ועד למעצרו היה חבר בארגון חמאס והשתתף בפעילויות שונות של הארגון; בשלושה אירועי יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון; ובכך שקשר עם אחר לבצע פיגוע דקירה ביישוב חלמיש. זאת, לאחר על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון. בגין המעשים דלעיל הושת על העותר עונש מאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים (כפי שהסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון); וכן מאסר על תנאי וקנס כספי (להלן: גזר הדין הראשון).

2.העותר נעצר ביום 28.5.2022 ונחקר במשטרת ישראל בחשד לפגיעה בביטחון האזור; מעורבות בפעילות צבאית; חברות פעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; השתתפות בעימותים ובהפרות סדר כנגד הצבא וכנגד מטרות ישראליות; ויידוי אבנים לעבר הצבא ולעבר מטרות ישראליות, אך הכחיש את המיוחס לו. מתגובת המדינה לעתירה עולה כי ביום 5.12.2022 הורשע העותר בבית המשפט הצבאי בעבירה של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, וזאת בגין השתתפותו בהפרות סדר בבית-אל בחודש הרמאדן בשנת 2021; וכי בגזר הדין נקבע כי יוארך עונש המאסר המותנה שהושת עליו במסגרת גזר הדין הראשון.

עוד ביום מתן גזר הדין הורה המפקד הצבאי על מעצרו המינהלי של העותר לתקופה של כשישה חודשים, החל מיום החל מיום 5.12.2022 ועד ליום 4.6.2023 (להלן: הצו הראשון). זאת, לנוכח המידע החסוי שהצטבר בעניינו, המסוכנות הנשקפת ממנו ובהעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי. ביום 11.12.2023 הורה בית המשפט על קיצור הצו הראשון לתקופה של ארבעה חודשים, כך שזה יסתיים ביום 4.4.2023. בית המשפט קבע כי ההחלטה על מעצרו המנהלי בדין יסודה, אולם משהצו הראשון הוצא על בסיס מידע שאינו עדכני יש מקום "להדק את הביקורת השיפוטית" בעניינו. ביום 14.3.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעור של העותר, תוך שנקבע כי "חסד עשה בית משפט קמא כאשר קיצר את הצו", שכן "הסיכון הביטחוני המשמעותי שהביא למעצר[ו] לא חלף מן העולם".

3.ביום 27.3.2023 הוארך מעצרו המנהלי של העותר לתקופה של ארבעה חודשים נוספים, החל מיום 4.4.2023 ועד ליום 3.8.2023 (להלן: הצו השני). ביום 16.4.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 4.6.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, תוך שהודגש כי גורמי הביטחון מודעים לטענות העותר ולפיהן הוא סובל מקשיים רפואיים שונים.

על כך נסבה העתירה שלפנינו.

4.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים) היא כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, אשר הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מן העותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הצהירו כי בדעתם אף להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים.

5.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס; בעל קשרים לפעילי חמאס בכלא; פעיל מול גזרת חברון; עוסק באמל"ח; מעורב בפעילות ביטחונית; וקיימת מסוכנות משהייתו בשטח".

6.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.