פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4341/13 - א'
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
מוחמד אברהים אחמד אבו רחמה
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
3. ראש המינהל האזרחי
4. מפקד מחוז ש"י של משטרת ישראל
5. עיריית מודיעין עילית
בקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד שלומי זכריה
בשם המשיבים 1-4:
עו"ד יובל רויטמן; עו"ד יונתן ציון מוזס
בשם המשיבה 5:
עו"ד גילעד רוגל
החלטה
1.
עניינו של ההליך שבכותרת הוא בבקשת העותר כי נורה למשיבים 4-1 לנקוט פעולות אכיפה לביצוע צווי הפסקת עבודות והריסה שהוצאו נגד עבודות לסלילת כבישים על אדמתו בגוש 3, חלקה 16 של הכפר בילעין, וכן כי נורה על ביצוע פעולות חקירה נגד האחראים לבנייה וכי יעשו פעולות להשבת המצב בשטח לקדמותו. כמו כן מבקש העותר כי נורה למשיבה 5 לחדול מכל פעולה המסייעת לבנייה האמורה.
2.
הבקשה שלפניי היא בקשה לצו ביניים, במסגרתה מבוקש כי אורה למשיבים 4-1 למנוע כל המשך בנייה ושימוש באדמות שבמוקד העתירה, וכן כי למשיבה 5 להימנע מכל בנייה ושימוש באדמות אלו, בעצמה או באמצעות אחרים.
3.
ביום 25.6.2013 התקבלה תגובת המשיבים 4-1, הם שר הביטחון, מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ראש המנהל האזרחי ומפקד מחוז ש"י של משטרת ישראל. על פי התגובה, עולה כי העותר פנה למשטרת ישראל ביום 1.1.2012 בתלונה על הסגת גבול, ולאחר מכן שב ופנה ב-15.3.2013, 11.4.2013 וב-2.10.2013. לאחר פנייתו האחרונה נענה העותר שכבר ביום 27.3.2013 הוצא צו להפסקת העבודה לדרך הקיימת על אדמת העותר, וכי ביום 3.4.2012 הוצא על ידי ועדת המשנה לפיקוח צו סופי להפסקת העבודה ולהריסה בעניין זה. ביום 31.12.2012 פנה העותר למחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה בבקשה שתתייחס לשאלת ביצוע הצו. ביום 7.2.2013 מומש צו ההריסה באמצעות חריצת הדרך וחסימת הגישה אליה. ביום 12.2.2013 עלה כי הדרך הוחזרה לשימוש. ביום 14.3.2013 נשלח מכתב לעותר המיידע אותו בהתפתחויות האמורות. ביום 14.3.2013 פנה העותר פעם נוספת בבקשה לאכיפת הצו. ביום 12.5.2013 מומש צו ההריסה פעם נוספת, הפעם על ידי חסימת הדרך באמצעות סוללות עפר, וחפירת תעלות על מנת למנוע את השימוש בדרך אם יוסרו סוללות העפר. על בסיס זה, טוענים המשיבים כי נוכח מאמציהם למימוש הצו, ובהתחשב במשאבי האכיפה המוגבלים, אין מקום למתן צו ביניים.
4.
המשיבה 5 טוענת כי אין לה כל זיקה לעבודות האמורות, וכי הקרקעות נושא העתירה אינן בתחום השיפוט המוניציפאלי שלה. משכך, לגישתה, אין לה כל סמכויות אכיפה בנוגע לקרקעות אלו. על כן, אין היא מביעה עמדה באשר לצו הביניים נגד המשיבים 4-1.
5.
דין הבקשה להידחות. העיון בתשובת המשיבים 4-1 מעלה כי רשויות האכיפה פועלות לאכיפת צו ההריסה שהוצעו. בתוך כך, העותר לא הצביע על הגורם המבצע את הבנייה בפועל. במסגרת זאת, טענותיו של העותר בנוגע לחקירת הבנייה, עניינן בהליך המרכזי, ואין הם מצדיקות את מתן צו הביניים. כמו כן, אין מדובר בבניה שהיא בבחינת קביעת עובדות בשטח, וככל שתתקבל העתירה לא יהיה כל קושי להסירה.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ג בתמוז התשע"ג (1.7.2013).
ש ו פ ט