בג"ץ 435/15 שומרה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ. רשם האגודות

לפי הפקודה כי אם הפרת חובה כללית במשפט המינהלי.

3.

תגובת העותרת הועברה להתייחסות המשיב, אולם זו לא הוגשה נוכח סכסוך העבודה עליו הכריז ארגון פרקליטי המדינה והעיצומים הננקטים במסגרתו. העותרת מצידה ביקשה כי תינתן החלטה בסוגית הסמכות בלא להמתין לתגובת המשיב. משתגובת המשיב מבוששת לבוא, תינתן להלן החלטתנו בסוגית הסמכות העניינית בלא התגובה.

4.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. לפי סעיף 5(2) לחוק בצירוף פרט מס' 1 לתוספת השניה לחוק, מוסמך בית המשפט לענינים מינהליים לדון ב"ערעור על החלטות רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות, למעט בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים". העתירה דנן, שעניינה כאמור בבקשה כי המשיב ימנה חוקר לאגודה, אינה באה בגדר החריגים שפורטו בתוספת, ולפיכך מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בה. סמכות זו חלה גם על עתירה נגד מחדל של רשות באי הפעלת סמכותה, שכן בהתאם לסעיף 2 לחוק, גם "העדר החלטה וכן מעשה או מחדל" הם בגדר "החלטה של רשות".

5.

אמנם ככלל, התוספת הראשונה עוסקת בהחלטות מינהליות, שהביקורת השיפוטית עליהן מתבצעת בהליך של עתירה, בעוד התוספת השניה מפנה ככלל להחלטות של בתי דין מינהליים וטריבונלים מעין שיפוטיים, שהביקורת השיפוטית עליהן היא בהליך של ערעור מינהלי. ואולם, החוק אינו מגביל את הביקורת בהליך של ערעור מינהלי להחלטות של טריבונלים מעין שיפוטיים. אשר לביקורת השיפוטית על החלטות המשיב, כפי שציין בצדק בא כוח העותרת, בהצעת החוק נכללו לכתחילה החלטות המשיב בתוספת הראשונה לחוק, ואולם בהליך אישור החוק בקריאה שניה ושלישית נתקבלה הסתייגות לפיה הביקורת על החלטות הרשם תיעשה בהליך של ערעור מינהלי דווקא.

מכאן שגזרת המחוקק היא (מטעמים שלא נעמוד עליהם כאן) שתקיפת החלטה של המשיב, לרבות מחדל בקבלת החלטה, מקומה בבית משפט לעניינים מינהליים בהליך של ערעור מינהלי ולא בבג"צ. הליך זה של ביקורת החלטות המשיב חל, בהתאם לפרט 1 לתוספת השניה לחוק, על כל "החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות", למעט החריגים שנמנו שם במפורש: "ענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים", שהעניינים מושא העתירה אינם נמנים עליהם. יצוין כי עניינים אלה הוחרגו באשר "...הענינים בעלי האופי האזרחי אמורים להיות מועברים לבית המשפט המחוזי הדן בענינים אזרחיים במסגרת תיקון מתאים אחר של הפקודה" (הצעת חוק בתי משפט לענינים מינהליים התש"ס-1999, ה"ח 2821; וראו גם בג"צ 861/07 יונתן קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (8.12.2010) שם קרא בית המשפט למחוקק להשלים את מלאכת החקיקה בה החל ) .

6.

ולבסוף, בניגוד לטענת העותרת, אין ללמוד מתקנות 25-24 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 מסקנה אחרת. התקנות אמנם מורות כי בערעור מינהלי יש לפרט, בין היתר, את שם בית הדין ומספר ההליך, ולצרף כמשיבים את הצדדים להליך בבית הדין, אולם אין ללמוד מכך כי הערעורים המינהליים מוגבלים להחלטות בתי דין מינהליים בלבד, שכן "בית דין" הוגדר בתקנות כ"ועדת ערר וכל גוף אחר שהחלטתו נתונה לערעור לפי התוספת השניה לחוק ".

7.

העולה מן המקובץ, כי הביקורת השיפוטית על כלל החלטות המשיב, למעט חריגים שנקבעו במפורש, מסורה לסמכות בתי המשפט לעניינים מינהליים, בהליך של ערעור מינהלי. זו מצוות המחוקק והמסקנה הנגזרת ממנה לענייננו היא כי לעותרת עומד סעד חלופי.

8.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. משההחלטה ניתנה בלא תגובת המשיב, אין צו להוצאות.