פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4361/01 אבו אלחיר מוחמד נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · רישוי כלי ירייהעתירה מנהלית שנמחקה לאחר שהמשטרה הסירה את התנגדותה לחידוש רשיון מיוחד לנשיאה או החזקה של כלי-יריה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר עתר נגד סירובו של פקיד הרישוי לחדש רשיון מיוחד לנשיאה או החזקה של כלי-יריה, לאחר התנגדות המשטרה. לאחר הגשת העתירה הסירה המשטרה את התנגדותה והעותר הסכים למחיקתה. בית המשפט מחק את העתירה וחייב את המדינה בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.

העובדות

העותר נזקק לרישיון לכלי-יריה לצורך עסק למתן שירותי שמירה שבבעלותו. פקיד הרישוי דחה את בקשת החידוש לאור התנגדות המשטרה, ופניות העותר וערר שהגיש לא הועילו. לאחר הגשת העתירה הודיעה המשטרה כי הסירה את התנגדותה, והעותר הסכים למחיקת העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל החלטת פקיד הרישוי שלא לחדש רשיון מיוחד לנשיאה או החזקה של כלי-יריה לעותר במסגרת עסק למתן שירותי שמירה?

מילות מפתח

  • רשיון מיוחד
  • כלי-יריה
  • חידוש רשיון
  • פקיד הרישוי
  • ערר
  • זכות טיעון
  • מחיקת עתירה
  • הוצאות
  • שירותי שמירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4361/01

בפני:

כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

העותר

:

מוחמד אבו-אלחיר

נגד

המשיבים

:

1. שר הפנים

2. פקיד רישוי עכו

3. משטרת ישראל - מדור

סיור חולית רישוי נשק

עתירה

למתן צו על-תנאי

בשם

העותר

:

עו"ד רוסתום גדבאן

בשם

המשיבים

:

עו"ד איל ינון

פסק-דין

השופטת ד' דורנר :

בעתירה שבפנינו דרש העותר, כי המשיב 2 (להלן: פקיד הרישוי) יחזור בו מהחלטתו לדחות את בקשת העותר לחידוש רשיון מיוחד לנשיאה או החזקה של כלי-יריה. החלטה זו של פקיד הרישוי נתקבלה לאור התנגדות המשיבה 3 (להלן: המשטרה). העותר, הנזקק לרשיון לכלי-יריה במסגרת עסק למתן שירותי שמירה שבבעלותו, הגיש את עתירתו לאחר שנדחו פניותיו אל פקיד הרישוי כי ישנה את החלטתו, וכן ערר שהגיש העותר. בעתירה נטען, כי ההחלטה שלא לחדש את רשיונו של העותר אינה סבירה ונתקבלה בלא שניתנה לעותר זכות טיעון.

בתגובה לעתירה הודיעה המדינה, כי לאחר שהוגשה העתירה החליטה המשטרה להסיר את התנגדותה למתן הרשיון, וכי, על-כן, העותר רשאי להגיש בקשה מתאימה לחידוש הרשיון. המדינה הסבירה איפוא, כי העתירה נתייתרה.

ואילו העותר הודיע מצידו, כי הוא מסכים למחיקת העתירה תוך הותרת עניין ההוצאות לשיקול-דעת בית-המשפט.

העתירה איפוא נמחקת.

בנסיבות העניין, הגענו לכלל דעה כי על המדינה לשאת בהוצאות העותר בסך 3,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ז בשבט תשס"ב

(30.1.02).

המשנה-לנשיא ש ו

פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות