בג"ץ 4379/97 שלמה שמאילוב נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים א' אבן-ארי, ד' בר-אופיר וה' אחיטוב) בע"פ 637/97 שניתן ביום 13.7.97.

1.המבקש הורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת.פ. 845/96) בביצוע עבירות של ניהול מקום לשם עיסוק בזנות (עבירה על סעיף 204 לחוק העונשין, תשל"ז1977- (להלן: חוק העונשין)), וסרסרות למעשי זנות (עבירה על סעיף 199(א)(2) לחוק העונשין). בית המשפט גזר את דינו לשמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי. כמו כן גזר בית המשפט על המבקש קנס בסך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו. בית המשפט נעתר לבקשת המבקש, ודחה את מועד תחילת ריצוי עונשו ל1.5.97-. לאחר מכן הוארך המועד עד לשמיעת הערעור.

2.המבקש ערער על הרשעתו ועל גזר הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ביום שנקבע לתחילת שמיעת הערעור, 19.6.97, הודיעו באי כוח הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה שבית המשפט לא ישמע את הערעור במועד שנקבע, שכן המבקש החל יום לפני כן בהליך גמילה מסמים, ועל כן מתבקש בית המשפט להמתין עד לקבלת דיווח חודשי באשר להתקדמותו בגמילה. כמו כן התבקש בית המשפט להמתין עד שבית משפט השלום ברמלה, בתיק סמים המתנהל נגד המבקש, יקבל תסקיר של שירות המבחן. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. ביום 13.7.97 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש. בין היתר קבע, כי אין מקום להמתין לתסקיר או להתיחסות לתהליך הגמילה טרם הכרעה בסוגיית העונש, שכן נושא הסמים אינו קשור לעבירות נשוא הדיון, וכן בהתחשב בכך שהמבקש נכנס למוסד הגמילה יום אחד לפני תחילת הדיון בפני בית המשפט המחוזי.

3.המבקש פנה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשתו נטען, כי בדחותו את בקשתם המשותפת של הצדדים לקבל תסקיר של שירות המבחן כדי לסייע למבקש בשיקומו, סיכל בית המשפט את הנסיון לתת למבקש אפשרות לשיקום. המבקש הציג שורת מקרים הדומים לעניינו, בהם גזר בית המשפט על הנאשם עונש של עבודות שירות בלבד. כבוד המשנה לנשיא, השופט ש' לוין נתן צו ארעי לעיכוב הביצוע עד להחלטה אחרת.

4.בתגובתה טענה המשיבה, כי הסכמתה לבקשת המבקש כי שמיעת ערעורו תידחה עד לאחר שיתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו היתה מבוססת על הידיעה שהוא התקבל לגמילה במוסד "גשר לחיים". המבקשת טענה, כי בהיות המבקש מכור לסמים, לא היתה אפשרות מבחינתה לשקול ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. המשיבה גרסה, כי לאחר הגשת בקשת רשות הערעור לבית משפט זה, ביקשה אישור מבא כח המבקש לכך שהלה אכן ממשיך בתהליך גמילה, אולם אישור כזה לא נמסר לידיה. לאור עובדות אלו, טוענת המשיבה כי אין מקום למתן רשות ערעור. בתגובתו לתגובה זו טוען המבקש, כי המוסד בו טופל נסגר, והוא מלווה כיום על ידי מדריך אישי, ומשתתף בפגישות קבוצות A . N .

5.ביום 9.12.97 הוריתי על הגשת תסקיר על ידי שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי שירות המבחן אינו מסוגל להגיש המלצה טיפולית בעניינו של המבקש, וזאת בעיקר בשל העובדה שהמבקש מתקשה להתגייס לתהליך של טיפול וגמילה. כמו כן עולה, כי בבדיקת השתן האחרונה שמסר המבקש בינואר 98' נמצאו שרידי מורפין.

6.דין הבקשה למתן רשות ערעור להדחות. הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה בשבתו בדין כערכאה שלישית, לא ידון אלא בענין המעלה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123). הענין שבפני אינו מעלה כל סוגיה ממין זה. יתרה מזאת, אף בתסקיר שהתקבל אין משום סיוע לטענותיו של המבקש.

הבקשה נדחית. ממילא מתבטל הצו לעיכוב ביצוע גזר הדין.