פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4397/14 אבראהים אלסייד ואח' נ. הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בדרישה למבקשי היתרי בנייה ביישוב אלסייד להצהיר על ויתור על זכויותיהם ביתר הקרקעות. לאחר הגשת העתירה שונו הנהלים ולא נדרש עוד ויתור כזה. בית המשפט קבע כי העתירה מיצתה את עצמה ודחה אותה, תוך שמירת טענות העותרים ביחס לנהלים החדשים, וללא צו להוצאות.

העובדות

העותרים, קבוצת תושבים של יישוב ועמותה, טענו כי מבקשי היתרי הבנייה נדרשו להצהיר על ויתור על זכויותיהם ביתר הקרקעות. לאחר הגשת העתירה, לפי תגובת המשיבים, בוטלה הדרישה והנהלים שונו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להידרש לטענות העותרים בדבר דרישה להצהיר על ויתור על זכויות ביתר הקרקעות כתנאי להיתרי בנייה, לאחר ששונו הנהלים?

הלכות

  1. 1

    לאחר שינוי הנהלים, כאשר לא נדרש עוד ויתור על זכויות כתנאי להיתר, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות

    ״ומעתה לא נדרש ממגיש הבקשה להצהיר כי הוא מוותר על זכויותיו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • היתרי בנייה
  • אלסייד
  • יתר הקרקעות
  • אין צו להוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

4397/14

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

העותרים:

אבראהים אלסייד ואח'

נ ג ד

המשיבות:

1. הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

2. רשות מקרקעי ישראל

3. ממשלת ישראל

4. הועדה המקומית לתכנון ולבניה אבו בסמה

5. המועצה האזורית אל קסום

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד קייס נאסר

בשם משיבות 3-1:

עו"ד נחי בן אור; עו"ד אודי איתן

בשם משיבות 5-4:

עו"ד אורית אביטל

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

עתירה זו מתמקדת בהיתרי בנייה למבנים ביישוב אלסייד. העותרים – קבוצה של 26 תושבי היישוב, בצוותא עם עמותה פרטית – טענו כי לא מתאפשר להם להוציא היתרי בנייה.

הקושי המרכזי, כך נראה, נובע מכך שמבקשי היתרי הבנייה נדרשו להצהיר כי הם מוותרים על זכויותיהם ביתר הקרקעות. העותרים פירטו בהרחבה מדוע דרישה זו איננה מוצדקת. אלא שמתגובת משיבים 1-3 עולה כי לאחר הגשת העתירה חל שינוי, ומעתה לא נדרש ממגיש הבקשה להצהיר כי הוא מוותר על זכויותיו.

בנסיבות אלו – ולאחר שבחנו אף את תשובת העותרים לתגובת המשיבים - נראה כי העתירה מיצתה את עצמה, ודינה להידחות. זאת מבלי להידרש ליתר הטענות שהעלו הצדדים, הן ביחס להיתרי הבנייה והן ביחס לטיב העתירה כפי שהוגשה. ככל שיסברו העותרים כי נפל פגם אף בנהלים החדשים – טענותיהם שמורות, וניתן יהא להשיג על העניין בהתאם לכללי הדין.

העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ה (29.3.2015).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לאחר שינוי הנהלים, כאשר לא נדרש עוד ויתור על זכויות כתנאי להיתר, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות