בג"ץ 4416/18אלון לנקרי נ. מפקד מיטב

העתירה שבכותרת כוונה למתן צו על תנאי המורה על ביטול צו גיוס שהוצא לעותר בהתאם להוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. לאחר שהעתירה נמחקה בהסכמת הצדדים נותר לבחון את בקשתו של העותר לפסיקת הוצאות.

לאחר שעיינתי היטב במסמכים שהונחו לפניי לא ראיתי לפסוק הוצאות לטובת העותר.

השתלשלות העניינים הנוגעת לשאלת גיוסו של העותר ארוכה ומפורטת במסגרת העתירה והתשובה לה ולא ראיתי לחזור על כולה במסגרת החלטתי זו. די שאציין כי חרף העובדה שתוקפו של צו דחיית השירות בעניינו של העותר פג ביום 1.12.2016, ועל אף שרשויות הצבא פנו אל העותר מספר פעמים במטרה שיסדיר את מעמדו, העותר בחר שלא לעשות כן ולא הגיש, כמתחייב, עדכון בנוגע לשינוי מקום לימודיו ובקשה לדחיית שירותו. לא התרשמתי כי יש בהסבריו של העותר הנוגעים לעיכוב בהליכי ההכרה במוסד בו למד באותה תקופה כדי לספק צידוק מלא להתנהלותו במהלך תקופה ארוכה כל-כך. אציין בהקשר זה כי עיינתי בנספח 4 לעתירה ולא מצאתי כי מצויה בו הוראה שלא להגיש בקשה לדחיית שירות או לא להתייצב לצו גיוס. בנוסף, איני סבורה כי המחלוקות בין העותר לבין הישיבה בה למד מהוות צידוק לאי הסדרת מעמדו, ובוודאי שאין לזקוף מחלוקות אלה לחובת המשיבים. לבסוף אציין את טענת המשיבים לפיה שאר התלמידים באותו מוסד לימודי בחרו להגיש בקשות לדחיית שירות, אשר נענו בחיוב על-ידי המשיב.

אם כן, במכלול נסיבות העניין אני סבורה כי העותר לא הצביע על פגם בהתנהלות המשיבים. לפיכך, טענת המשיבים לפיה הם הסכימו לזמן את העותר לראיון לפנים משורת הדין בשל המסמך הנוסף שהוצג בפניהם רק בשלב מאוחר של ההליך (בתשובה לתגובה שהגיש העותר), מקובלת עלי.

הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית.