בג"ץ 4427/97 יעקב שעשוע נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים י' גולדברג א' א' לוי וד"ר א' גרוניס), שקיבל באופן חלקי את ערעורו של המבקש, זיכה אותו מאחד האישומים בהם הורשע והותיר על כנה את הרשעתו באישום השני.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ע' בנימיני) בשני אישומים שעניינם החזקת סם שלא לשימוש עצמי (עבירה על סעיף 7 (א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג1973-). על פי האישום הראשון החזיק המבקש, יחד עם נאשם נוסף, שני שקים המכילים סם מסוכן מסוג קנבוס (מריחואנה) במשקל כולל של 14.960 ק"ג. על פי האישום השני החזיק המבקש, יחד עם נאשם נוסף, חשיש במשקל של כ - 600 גרם וכן כלי עישון. בית משפט השלום גזר עליו 3 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 25,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי קיבל, פה אחד, את ערעורו של המבקש על הרשעתו באישום השני ודחה, בדעת רוב, את ערעורו על הרשעתו באישום הראשון. לפיכך הקל בית המשפט המחוזי בדינו של המבקש והעמידו על 18 חדשי מאסר בפועל וקנס בשיעור של 15,000 ש"ח. תקופת המאסר על תנאי נותרה בעינה.

המבקש מבקש לערער על אי-זיכויו מן האישום הראשון. לטענתו, מבוססת הרשעתו על ראיות נסיבתיות שאינן מובילות בהכרח לאימוץ הגירסה המפלילה אותו. במצב זה, טוען המבקש, היה מקום לזכותו מחמת קיומו של ספק סביר באשמתו, הגם שספק זה אינו נובע מגירסת המבקש (שנדחתה על-ידי בית המשפט) אלא מקיומה של תזה אפשרית אחרת. לחיזוק טענתו זו, טוען המבקש, כי משהתקבל חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד1994- (להלן: "תיקון 39"), הוברר, כי, גם במקרה בו נעשה בעבר שימוש בחזקה עובדתית הנטל הוא על התביעה, להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר - ולא על הנאשם - לסתור את החזקה העובדתית.

המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור במקרה זה. לטענתה, מבוססת הבקשה על טענות עובדתיות - ולא משפטיות, ולפיכך אין מקום לקיום ערעור שני בעניינו של המבקש. עוד טוענת המשיבה, כי הגם שאינה חולקת על טענת המבקש, כי מוטל עליה הנטל להוכיח את אשמתו של המבקש מעבר לספק סביר (בין עובר לחקיקת תיקון 39 ובין לאחר מכן), הרי לגוף העניין עמדה כנגד המבקש חזקה משפטית (ולא עובדתית) והוא לא העלה כל ספק סביר כנגדה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי, שדין הבקשה להידחות. בבסיסו של דבר מבוססת הרשעתו של המבקש בשתי הערכאות על חוסר האמון של בית המשפט כלפי גירסתו של המבקש. בהיעדר גירסה אחרת בפני הערכאות, אימצו הללו את המסקנה המתבקשת, לשיטתם, מן המירקם העובדתי שהוצג בפניהן. לפי הכללים הנקוטים בידינו, אין מקום לבחינתו של מרקם עובדתי זה בשלישית בבית משפט זה (וראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) .

הבקשה נדחית. ממילא מבוטל גם צו עיכוב הביצוע הארעי שניתן על-ידי כב' המשנה לנשיא ביום 18.7.97.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 31.8.97 עד השעה 12:00.