בג"ץ 444/21פלוני נ. משרד הביטחון מתאם הפעילות בשטחים ועדת מאויימים

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

העתירה דנן מכוונת, על-פי האמור בה, למתן היתר שהייה זמני בישראל עד להכרעה בבקשה שהגיש העותר לוועדת המאוימים במשרד הביטחון. למעשה, העתירה עצמה נושאת את הכותרת "בקשה לצו ביניים". העותר אינו מיוצג, ובמסמכים שהגיש צוין כי הוא עציר בבית המאסר "השרון". לטענתו, נשקפת לו סכנה אם יוחזר לשטחי האזור, וזאת על רקע שיתוף פעולה עם ישראל.

2.

דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, יצוין כי ככל שוועדת המאוימים טרם קיבלה החלטה בעניינו של העותר, אין כל החלטה מינהלית שניתן להשיג עליה בערכאה שיפוטית, ועל כן על העותר לפנות אל הוועדה עצמה בבקשה למתן היתר שהייה זמני. שנית, וככל שברצונו של העותר לתקוף החלטה מסוימת של ועדת המאוימים – הסמכות בעניין זה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים (בהתאם לסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000, ופרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק זה).

3.

עיון במערכת "נט המשפט" מלמד כי בינתיים הורשע העותר בעבירות שבגינן הוא נעצר ונגזרו עליו, בין היתר, 12 חודשי מאסר בפועל. לפיכך, דומה כי ממילא אין כל חשש מידי להרחקתו מישראל. מכל מקום, למען הסר ספק אנו נותנים צו ארעי לפיו העותר לא יורחק מישראל שיעמוד בתוקפו למשך 14 ימים, על מנת לאפשר לעותר למצות הליכים מול הגורמים הרלוונטיים.

4.

סוף דבר: העתירה נדחית. אין צו להוצאות. בנסיבות העניין, אנו מורים גם כי מדור בלתי מיוצגים ידאג להעברת פסק הדין לעותר, במידת הצורך באמצעות שירות בתי הסוהר.