בג"ץ 4459/02 מוחמד ראיד אבו ראס נ. מדינת ישראל

המערער עומד לדיון בעבירות של יצור והפקה של סם מסוכן, ושל אחזקה ושימוש בסם מסוכן, על שגידל בביתו שתילי סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל נטו של 2.140 ק"ג - כמות המקיימת חזקה שאינה משמשת לצריכה עצמית. הוא הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו, בבית המשפט השלום, ונידון למאסר לריצוי בפועל למשך שנה אחת, מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 ש"ח. הוא ביקש לעכב את ביצוע גזר הדין על-מנת לאפשר לו לשקול הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אך בית המשפט השלום לא נעתר לכך. בקשה נוספת שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה, עם זאת הורה נשיא בית המשפט לקבוע מועד מוקדם לשמיעת ערעורו המופנה כלפי חומרת העונש.

על החלטה זו הוא מערער היום. הוא מדגיש שהיה משוחרר במהלך המשפט והתייצב לכל הישיבות, כי תסקיר שירות המבחן שהוכן אודותיו ממליץ שלא להחמיר בעונשו ולהסתפק בעונש מותנה ואת העובדה שתקופת המאסר שנגזרה עליו קצרה יחסית והוא החל לרצות אותה כבר. לשיטתו, ראוי שיופסק עונש המאסר שכן שמיעת הערעור עשויה להתמשך.

אכן ברגיל משך תקופת המאסר, שעל הנאשם לרצות, יבוא בחשבון ההחלטה אם לעכב את תחילת ריצוי העונש עד לסיום הערעור. אף במקרה זה, אילמלא החל המערער בריצוי עונש המאסר, היתה העובדה שתקופת המאסר שנגזרה עליו קצרה כמו גם העובדה שלא היה במעצר במהלך המשפט עשויה לבוא בחשבון ההחלטה אם לעכב עוד את תחילת ביצוע העונש. אלא שבמקרה זה הבקשה להורות על הפסקת ריצוי העונש אותו כבר מרצה המערער; בנסיבות אלה מערכת השיקולים עשויה להשתנות. יש להביא בחשבון ההחלטה גם את העובדה כי הדיון בעניינו של המערער קבוע ליום 11 לחודש הקרוב ועשוי להסתיים כבר אותו היום.

בנסיבות אלה כולן אין מקום להורות על הפסקת ריצוי עונש המאסר.

הערעור נדחה.