פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4467/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' עדיאל
העותרים:
1. מאהר
ג'לאג'ל
2. נדאא ג'לאג'ל
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנהל מינהל אוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד נ' זידאן
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.העותר הוא תושב קבע שנישא בשנת 2001 לעותרת שהיא פלסטינית ללא מעמד בישראל. במסגרת העתירה מבקשים העותרים כי תינתן לעותרת אשרת כניסה לישראל וכי היא תקבל מעמד של תושבת קבע. עוד מבקשים העותרים כי יוכרז על בטלותן של הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - חוק האזרחות והכניסה לישראל). יצוין, כי לעותרים שלושה ילדים מתחת לגיל 12. על כן טוענים הם כי העותרת זכאית לרישיון ישיבה בישראל או להיתר שהייה בישראל מכוח החריג הקבוע בסעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל.
2.סוגיית חוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל תלויה ועומדת בפני בית משפט זה ואין מקום להידרש אליה במסגרת העתירה דנא, העוסקת בעניינם הספציפי של העותרים. באשר למתן אשרת שהייה או רישיון לישיבת קבע לעותרת, הרי אין מקום לפנות בעתירה בעניין לבית משפט זה, שכן נושא זה מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, מכוח פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (ראו, בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו(5) 950). במסגרת עתירה שתוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים ניתן יהיה לבחון אף את הטענה כי סעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל חל לגבי העותרים.
3.משמצאנו כי לעותרים ישנו סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים דין העתירה להידחות על הסף וכך מוחלט.
ניתן היום, י' באייר תשס"ה
(19.5.05).
ש ו פ
ט ש ו פ ט ת
ש ו פ ט