בג"ץ 4469/98 קבלו טל נ. משרד הבינוי והשיכון

בפני בקשה לקביעת מועד דיון בעתירה שעניינה דרישת העותר, כי המשיב, משרד הבינוי והשיכון, יעמיד לרשותו "מקום מגורים שקט". למעשה מבקש העותר, כי יוענק לו בית פרטי ללא שכנים, או חלקת אדמה עליה יבנה את ביתו.

העתירה הוגשה ביום 13.7.98 והועברה לקבלת תגובת המשיב. כעולה מהתגובה, עניינו של העותר מטופל מזה שנים בידי המשיב. במהלך שנים אלו הוצעו לעותר מספר פתרונות הגיוניים ואת כולם סרב העותר לקבל. כן טען המשיב, כי לא ניתן להענות לבקשת העותר שיוקצה לו בית פרטי ללא שכנים לאור מצוקת הדיור במרבית אזורי הארץ ובעיקר בירושלים.

בתגובה מפרט המשיב את הטיפול שקיבל העותר, לרבות פגישות עמו לאחר הגשת העתירה, והעותר עומד בסירובו.

לאחר עיון בתגובת המשיב, איני מוצאת מקום להחיש את הדיון בעתירה.

לאחר הגשת הבקשה ביקש העותר להוסיף מסמך כראיה לעניין הבקשה להקדמת המועד לדיון. המסמך הוא מכתב שכותב העותר עצמו, לפיו המשך מגוריו בבית הוריו עלול לסכן אותו. המסמך לא מבהיר באיזה אופן הדבר עלול לסכן את העותר, ומעט העובדות המצויינות בו אינן נתמכות בתצהיר.

על כן, אין מקום להקדמת הדיון, גם בעקבות הטענות שהועלו בידי העותר במסמך זה.

העתירה תקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים.