פסק-דין4 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4482/12 עומר מחמוד מטר מטר נ. שופט צבאי

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

משפט מנהלי · מעצר מינהליעתירה לבג"ץ נגד צו מעצר מינהלי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את עתירתו של עומר מחמוד מטר נגד המשך מעצרו המינהלי, בשל חומר חסוי שהצביע על פעילות בכירה בחמאס. עם זאת, נקבע כי על המפקד הצבאי לשקול בכובד ראש את הצורך ואת משך ההארכה, בהתחשב באורך המעצר ובהיעדר חקירה פלילית מחודשת.

העובדות

העותר, תושב סלפית, נעצר בינואר 2011 בחשד לחברות בהתאחדות בלתי מוכרת ולמגע עם האויב. הוא הוחזק במעצר מינהלי שהוארך על ידי המפקד הצבאי בשל הערכה כי הוא פעיל בכיר בחמאס. בית המשפט לא מצא שגגה בהכרעות הערכאות הצבאיות, והעתירה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת המפקד הצבאי על המשך מעצרו המינהלי של העותר?
  2. 2.האם יש מקום לקצר את תקופת המעצר המינהלי או לבחון את הארכתו לתקופה קצרה יותר?

הלכות

  1. 1

    המעצר המינהלי הוא תופעה חריגה ויש למעט בו ולנקוט בו רק כשאין דרך אחרת למנוע פגיעה בביטחון

    ״בית משפט זה סבר ועודנו סבור כי המעצר המינהלי הוא תופעה חריגה בשיטת משפטנו, ולכן יש למעט בו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבוא המפקד הצבאי להאריך את המעצר יש לשקול בכובד ראש את הצורך בהארכה ואת משכה, נוכח פרק הזמן הארוך של המעצר

    ״טוב יעשה אם ישקול בכובד ראש אם יש הצדקה להארכת מעצר זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר מינהלי
  • חמאס
  • מסוכנות
  • טעמי ביטחון
  • מפקד צבאי
  • חומר חסוי
  • הארכת מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

4482/12

לפני:

כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

כבוד השופט

י' דנציגר

כבוד השופט א' שהם

העותר:

עומר מחמוד מטר מטר

נ ג ד

המשיבים:

1. שופט צבאי

2. המפקד הצבאי לאיו"ש

3. שירות הביטחון הכללי

עתירה

תאריך הישיבה:

ח' בתמוז תשע"ב

(28.6.12)

בשם העותר:

עו"ד ויסאם אגבריה

בשם המשיבים:

עו"ד רועי שויקה

פסק-דין

השופט

י' דנציגר:

1.

העותר, עומר מחמוד מטר מטר – ד"ר לכלכלה, תושב סלפית, יליד 1958 – נעצר ביום 11.1.2011 ונחקר בחשד לביצוע עבירות של חברות בהתאחדות בלתי מוכרת (החמאס) ופעילות במסגרתה, וכן בחשד לביצוע עבירה של מגע עם האויב.

2.

הצו האחרון המורה על המשך מעצרו המינהלי של העותר הוצא ביום 8.1.2012. צו זה הוצא לאחר שהמפקד הצבאי השתכנע כי העותר הינו פעיל חמאס בכיר ביותר וכי טעמי ביטחון החלטיים מחייבים לעת הזו את המשך מעצרו המינהלי של העותר.

3.

יצויין כי העותר הינו מהפעילים הפוליטיים והארגוניים המרכזיים של החמאס בגדה המערבית והוא נבחר למועצה המחוקקת מטעם החמאס ואף שימש כשר אוצר מטעם ממשלת החמאס בשנת 2006.

4.

בין השנים 2005 ל-2009 שהה העותר במעצר מינהלי ובמאסר בשל פעילותו במסגרת החמאס.

5.

בעתירתו, שהוגשה לבית משפט זה ביום 6.6.2012, עתר העותר, בין היתר, לביטול המעצר המינהלי שהוצא נגדו (המסתיים כאמור ביום 9.7.2012) או – לחלופין

– לקיצורו המהותי. עוד מבקש העותר כי בית משפט זה יורה שהארכה הנוספת של המעצר המינהלי בו הוא נתון "תצריך חומר חדש מהותי ואיכותי אודות מסוכנותו של העותר".

העותר טוען כי לאחר מעצרו הוא נחקר על ידי שירות הבטחון הכללי ועל ידי המשטרה, ענה על כל השאלות שהוצגו לו ונתן הסבר לכל הסוגיות שעלו בחקירתו. לטענת העותר, החלטת המשיב 2 להוציא את צו המעצר המינהלי בעניינו הינה בלתי סבירה. לגרסתו, פרק הזמן שחלף מאז מעצרו – כשנה ומחצה ­– מחייב התערבות בית משפט זה.

העותר מכחיש כל קשר לפעילות אסורה וטוען כי מעצרו המינהלי מונע משיקולים זרים וכי אין בסיס בדין למעצרו.

6.

בתגובת המשיבים נטען, כי העותר הינו פעיל חמאס בכיר ביותר וכי יש לדחות את עתירתו לשחרורו ממעצרו מינהלי, זאת מאחר שאין דרך אחרת למנוע את הסיכון הרב הטמון בעותר לבטחון האזור ולשלום הציבור, אלא בהיותו נתון במעצר.

לטענת המשיבים, הצטבר מידע סודי אמין בעניינו של העותר המבסס את הסיכון הנשקף ממנו לבטחון האזור. מוסיפים המשיבים וטוענים כי העותר ממשיך בפעילותו אף במהלך מעצרו.

עוד טוענים המשיבים, כי נעשו מאמצים רבים להעביר את העותר "למסלול הפלילי", אך נוכח הכחשה מוחלטת מצד העותר של החשדות מיוחסים לו ובהיעדר חומר גלוי מספיק בעניינו, לא היתה אפשרות להעמידו לדין פלילי.

7.

מהכרעותיהם של בתי המשפט הצבאיים עולה כי שתי הערכאות השתכנעו כי העותר הינו פעיל בכיר בחמאס וכי יש בפעילותו משום סכנה חמורה וממשית לבטחון הציבור והאזור.

8.

לאחר שהצדדים העלו טענותיהם דנן בדיון שנערך לפנינו, עיינו בהסכמת בא כוחו של העותר – עו"ד ויסאם אגבריה – במעמד צד אחד בחומר החסוי, הצגנו שאלות לגורמי הביטחון וקיבלנו תשובותיהם והסבריהם לשאלותינו.

כן למדנו מגורמי הביטחון כי בכוונתם להאריך את מעצרו המינהלי של העותר לתקופה נוספת בת שישה חודשים.

9.

לאחר תום הדיון במעמד צד אחד, ביקשנו להמשיך ולבחון את החומר החסוי הנ"ל וכן את תיק החקירה בעניינו של העותר.

10.

לאחר עיון נוסף בחומר החסוי הגענו לכלל מסקנה כי לא נפלה שגגה בהכרעת בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר. אין מקום להתערבותנו בהתייחס לתקופת המעצר הנוכחית המסתיימת ביום 9.7.2012.

11.

יחד עם זאת, אנו סבורים כי בבוא המשיב 2 להחליט בעניין אפשרות הארכת תקופת מעצרו המינהלי של העותר ומשכה, טוב יעשה אם ישקול בכובד ראש אם יש הצדקה להארכת מעצר זו – ודווקא נוכח טענות המשיבים עצמם כי העותר ממשיך בפעילות אסורה מסויימת גם בעת היותו נתון במעצר.

אם יגיע המשיב 2 לכלל החלטה כי יש מקום להארכת המעצר, מן הראוי שישקול אם בנסיבות העניין יש הצדקה להארכת מעצר לתקופה נוספת בת שישה חודשים, או שמא ניתן להסתפק בתקופה קצרה יותר, כל זאת בהתחשב, בין היתר, בפרק הזמן הארוך בו נתון העותר במעצר (כאמור, כשנה וחצי), ובשים לב לעובדה שחקירתו הפלילית של העותר ושל נחקרים אחרים בעניינו הסתיימה לפני עידן ועידנים ובמשך פרק זמן ארוך ביותר לא חודשה בדרך כלשהי, על אף מידע מסויים נוסף שהצטבר בעניינו של העותר.

12.

לא למותר לציין, כי בית משפט זה סבר ועודנו סבור כי המעצר המינהלי הוא תופעה חריגה בשיטת משפטנו, ולכן יש למעט בו עד כמה שרק אפשר ויש לנקוט בו רק שעה שאין בידי המדינה דרך אחרת למנוע פגיעה בבטחון המדינה והציבור (השוו: בג"ץ 3267/12 חלאחלה נ' המפקד הצבאי (לא פורסם, 7.5.2012) והאסמכתאות המוזכרות שם).

13.

בשולי הדברים יוער, כי טוב יעשו המשיבים אם יקפידו לתמוך תגובתם לכל עתירה מן הסוג דנן במסמכים המלמדים על הליכים קודמים שהתנהלו בעניינו של העותר לפני בית משפט זה ובחומר שניתן לחשפו בדבר הליכי החקירה הפלילית שננקטו בעניינו של העותר.

14.

בכפוף להערותינו כמפורט בפיסקה 11 לעיל, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ח' בתמוז תשע"ב (28.6.2012).

המשנָה לנשיא

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1המעצר המינהלי הוא תופעה חריגה ויש למעט בו ולנקוט בו רק כשאין דרך אחרת למנוע פגיעה בביטחון
  2. 2בבוא המפקד הצבאי להאריך את המעצר יש לשקול בכובד ראש את הצורך בהארכה ואת משכה, נוכח פרק הזמן הארוך של המעצר