החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4497/98 אריה צוקר נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נגעה לאישור תקציב עיריית תל אביב ולפרשנות סעיף 206(ה) לפקודת העיריות. שר הפנים אימץ את פרשנות העותר, לפיה עד לאישור מפורש רשאית רשות מקומית להוציא רק שנים-עשר חלקים מהתקציב הקודם ולאותם סעיפים. העירייה הודיעה כי מקבלת את הפרשנות, ונוכח אישור התקציב לשנת 1999 נמחקה העתירה והמשיב הראשון חויב בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

העובדות

העותר עתר בשני נושאים: אישור תקציב העירייה ופרשנות סעיף 206(ה) לפקודת העיריות. שר הפנים הסכים לפרשנות העותר, והעירייה הודיעה כי היא מקבלת פרשנות זו. תקציב העירייה לשנת 1999 כבר אושר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.כיצד יש לפרש את סעיף 206(ה) לפקודת העיריות בנוגע להוצאת סכומים מעבר לתקציב השנתי המאושר הקודם?
  2. 2.האם קבע שר הפנים מועדים ודרך לאישור תקציב העירייה ורשויות אחרות?

הלכות

  1. 1

    שר הפנים קיבל את פרשנות העותר לסעיף 206(ה), לפיה רשות מקומית רשאית להוציא בהיעדר אישור מפורש רק סכום השווה לחלק השניים-עשר מהתקציב המאושר הקודם, ולאותם סעיפים בדיוק

    ״על פי פירוש זה, כל עוד לא אישר שר הפנים במפורש לרשות מקומית להוציא סכום נוסף בשל התייקרויות או נסיבות מיוחדות אחרות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו על תנאי
  • צו ביניים
  • פקודת העיריות
  • תקציב שנתי מאושר
  • התייקרויות
  • שר הפנים
  • מחיקת עתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4497/98

בפני: כבוד השופט ת' אור

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' אנגלרד

העותר : אריה צוקר

נגד

המשיבים : 1. שר הפנים

2.עיריית תל אביב יפו

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

ח' בסיון התשנ"ט ( 23.05.99 )

בשם

העותר : עו"ד אמיר דוידוב

בשם

המשיב 1: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס

בשם המשיב 2: עו"ד ניצה קונשטוק

פסק דין

העתירה מתייחסת לשני נושאים: האחד, נוגע לאישור תקציבי המשיבה השניה. מתשובת המשיב הראשון עולה, שהוא קבע לעצמו דרך ומועדים לאישור התקציב של המשיבה השניה ורשויות אחרות, כגירסת העותר בעתירתו. העניין השני נוגע לפרשנות סעיף 206(ה) לפקודת העיריות.

המשיב הראשון קיבל את פרשנות העותר לסעיף זה. על פי פירוש זה, כל עוד לא אישר שר הפנים במפורש לרשות מקומית להוציא סכום נוסף בשל התייקרויות או נסיבות מיוחדות אחרות, רשאית הרשות המקומית להוציא אך ורק סכום השווה לחלק השניים-עשר מן התקציב השנתי המאושר הקודם; וכן, סכום זה רשאית הרשות המקומית להוציא לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם, כאשר הכוונה היא לאותם סעיפים בדיוק, לרבות תתי סעיפים בתקציב.

באת כוח המשיבה השניה הודיעה, שלאור עמדת משרד הפנים כאמור, פרשנות זו של סעיף 206(ה) לפקודת העיריות, מקובלת גם עליה.

נוכח האמור לעיל, והואיל והוברר שתקציב עירית תל אביב לשנת 1999 כבר אושר, הסכים העותר למחיקת העתירה, ואנו מוחקים אותה.

המשיב הראשון ישא בהוצאות העותר בסך 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ח' בסיון התשנ"ט

(23.5.99).

ש ו פ

ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98044970.

E07

/עכב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שר הפנים קיבל את פרשנות העותר לסעיף 206(ה), לפיה רשות מקומית רשאית להוציא בהיעדר אישור מפורש רק סכום השווה לחלק השניים-עשר מהתקציב המאושר הקודם, ולאותם סעיפים בדיוק