בג"ץ 4500/11 דר' אהוד פינקלשטיין נ. הממונה על תשלום הגימלאות /הממונה על ה

1.

העותר הינו גימלאי של הוועדה לאנרגיה אטומית. בעתירה שהגיש הוא ביקש שהמדינה תפסיק לשלם לגימלאים של הוועדה תוספת המכונה "תוספת כוננות". העותר לא נמנה על אלה המקבלים את התוספת. טענתו של העותר כי יש להפסיק לשלם את התוספת התבססה על פסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי תשלום התוספת אינו חוקי (ע"ע 106/03 מיום 19.9.2004). בעתירה הוצא צו על תנאי.

2.

לאחרונה החליטה הממשלה להכשיר את תשלום התוספת הנזכרת. זאת בהמשך להמלצה של ועדת שירות המדינה. משמע, התשלום של התוספת שלא היה לו בסיס בדין הפך לתשלום חוקי. עם זאת, העותר ועוד מספר קטן של גימלאים אינם זכאים, לפי הנטען על ידי המדינה, לתשלום התוספת, שכן אינם עומדים בתנאים שונים.

3.

מכל מקום, משהגורמים המוסמכים החליטו להכשיר את תשלום התוספת אין עוד מקום לעתירה, שכאמור מיועדת הייתה להביא להפסקת תשלום התוספת, בהיותה בלתי חוקית. מכאן שדין העתירה להימחק. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שנראה כי העתירה הייתה מוצדקת לכאורה בעת הגשתה. כמו כן העתירה הביאה לכך שתשלום שנעשה שלא כדין הפך לתשלום כדין. זאת ועוד, התנהלותה של המדינה במהלך חייה של העתירה לא תאמה את המצופה, ולוּ מן ההיבט הדיוני.

4.

בנסיבות שצוינו מחליטים אנו לבטל את הצו על תנאי ולמחוק את העתירה. עם זאת ראוי שהמדינה תשפה את העותר בסכום משמעותי, זאת נוכח התנהלותה וכן עקב העובדה שהעותר פעל אף כעותר ציבורי והביא כאמור לכך שהתשלומים הבלתי חוקיים הפכו לחוקיים. העותר זכאי לתשלום הוצאות בסך 30,000 ש"ח. מיותר לומר שלעותר שמורות מלוא הזכויות והטענות, לרבות טענות על כך שהחלטת הממשלה אינה חלה לגביו, והוא רשאי להגיש הליך נוסף בפני בית הדין לעבודה.