ע"פ 4528/02 רסמי בן סאמי נג'אר נ. מדינת ישראל

המבקש נמצא אשם בבית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט קבע, כי ביום 1.8.98 בעת שהמתלונן עבר בקרבת ביתו של המבקש התגלה וויכוח בינו לבין המבקש בשאלת המעבר בדרך. במהלך הוויכוח הוציא המבקש סכין מכיסו ודקר את המתלונן במרכז ביטנו, תוך שהוא מסב לו חבלה באזור הכבד.

בית המשפט המחוזי גזר על המבקש מאסר לתקופה של שלוש וחצי שנים, מתוכה שנתיים ומחצית השנה לריצוי בפועל. המבקש מערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הוא סבור, כי לא היה די בראיות שבאו בפני בית המשפט המחוזי כדי להביא להרשעתו. הוא גם סבור שהעונש שנגזר עליו מופרז, בהתחשב בנסיבותיו האישיות.

היום הוא מבקש להורות על עיכוב תחילת ריצויו של עונש המאסר. הוא מציין, כי מאז ביצוע העבירה ועד היום עברו כארבע שנים וכי במרבית התקופה הזו היה משוחרר בערובה.

המאשימה מתנגדת לבקשה. היא סבורה כי סיכוי הערעור אפסיים וכי גם העונש שהוטל עליו לא יצדיק התערבות בערעור, שכן זהו עונש מתון ביותר, לדעתה, בהתחשב בנסיבות העבירה.

הכרעת הדין שניתנה בבית המשפט המחוזי סומכת על עדותו של המתלונן שבית המשפט נתן בו אמון מלא ומצא לה חיזוק בעדויות אחרות. גרסת המבקש נדחתה בבית המשפט לאחר שנקבע, כי האליבי שהציע התגלה כמופרך. מכיוון שכך, יהיה זה מרחיק לכת לומר, כי סיכוי הערעור טובים, כהשקפת המבקש. אשר לעונש, גם אם תתקבלנה טענותיו של המבקש באשר לצורך ליתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות, אין להניח, כי יאלץ לרצות תקופת מאסר ארוכה מזו שתיקצב לו בערעור.

נציגת המשיבה הציעה לקבוע את הדיון בערעור למועד קרוב, ככל האפשר. ואכן, מן הראוי, בנסיבות העניין, כי המזכירות תעשה לשמיעת הערעור במועד מוקדם.

הבקשה נדחית המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע בבית המשפט המחוזי, בתחנת המשטרה בחיפה.