בג"ץ 4529/99 עיסא מסאלמה נ. מדינת ישראל

המבקש הגיש נגד המשיבה תביעת נזיקין, ובית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא צ. כהן) חייב את המשיבה בתשלום פיצויים. על פסק הדין הוגשו ערעור וערעור שכנגד.

המשיבה שילמה למבקש את מרבית הסכום בו חוייבה, בסך כ170,000- ש"ח, מלבד סכום של כ45,000- ש"ח, הנובע מחיוב בהוצאות משפט ומטעויות (או חילוקי דעות) לגבי חישוב הסכום הפסוק. לגבי יתרה זו הגישה המשיבה בקשה לעכוב ביצוע התשלום, ובית המשפט נעתר לבקשתה.

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה בדבר עכוב הביצוע, ובפני בקשתו לפטור מהפקדת ערבון.

הבקשה מנומקת בכך שהמשיבה תוכל לקזז את ההוצאות שייפסקו לטובתה, אם ייפסקו, מן הסכומים המוחזקים בידיה כאמור. כן נטען כי "המבקש מצוי במצב כלכלי קשה. נוכח העובדה שלאור פגיעותיו בגינן יש לו עדיין רסיסים בחזה אין הוא מסוגל לעבוד".

האמירה הסתמית והבלתי מפורטת בדבר מצבו הכלכלי של המבקש אינה יוצרת תשתית מספיקה לפטרו מהפקדת ערבון. זאת במיוחד בהתחשב בכך שסכום הפיצוי שנפסק לטובתו שולם ברובו הגדול.

גם הטענה שניתן יהיה לקזז את ההוצאות אם ייפסקו לטובת המשיבה, מן הסכום המוחזק על ידה, אינה מספקת. שכן המשיבה הגישה, כאמור, ערעור על חלק מהחיובים שהוטלו עליה בפסק הדין, ואם יתקבל ערעורה, הרי לא יהא עליה לשלם למבקש את הסכום המעוכב בידיה. במצב כזה לא יעמוד לרשות המשיבה אמצעי לגביית הוצאותיה.

המבקש לא הראה, איפוא, נימוק המצדיק לפטרו מהפקדת ערבון.

על כך יש להוסיף כי הבקשה לרשות ערעור אינה מראה, על פניה, קושי משפטי או נימוק שיצדיק מתן רשות ערעור, כך שסיכוייה להתקבל אינם טובים.

נוכח כל האמור אני דוחה את הבקשה.

הערבון יופקד תוך עשרים יום ממסירת החלטה זו.